את תוצאות מדגמי הערוצים הגדיר שלשום רה"מ נתניהו כ"ניצחון אדיר" לליכוד. כמה שעות אחר כך, כאשר נפגש עם פעילי מפלגתו בבנייני האומה בירושלים, הוא נזהר יותר. הוא דיבר על כך שהליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר, וכי ערכי הליכוד הם שניצחו - משום שהם מקובלים היום על רוב הבוחרים. אבל לא היה ניצחון אדיר לליכוד, וכנראה לא היה ניצחון בכלל, והעובדה שהליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר, אין בה כדי לגרום לנשיא להטיל על ראשה את הרכבת הממשלה הבאה.
גם ניצחון הערכים מפוקפק. סקרים הבוחנים עמדות מדיניות וחברתיות בתקופה האחרונה, מוצאים כי דווקא ערכי המרכז־שמאל מושלים בכיפה. רוב הציבור תומך בחלוקת הארץ כדי להבטיח מדינה יהודית ודמוקרטית, ומתנגד לסיפוח חד־צדדי בגדה המערבית. רוב גדול תומך בהפרדה בין דת למדינה. רוב משמעותי תומך ב"ממשלה גדולה" שאחראית לביטחונו, לבריאותו, לחינוכו ולרשת הביטחון הכלכלית שלו. קצת קשה לראות בכך את ניצחון ערכי הליכוד.
אם כך, מדוע אומר זאת נתניהו? משום שהוא חושש מאוד מן התסריט שבו יתבקש על ידי עמיתיו להנהגת הליכוד לפנות את מקומו - משום שאין הם מוכנים לכך שגם לאחר סבב הבחירות הנוכחי יאחז נתניהו בקרנות המזבח, ובגלל עיקשותו להישאר בתפקידו בעת שמתנהל משפטו, הוא מונע מחבר כנסת אחר מסיעתו להקים ממשלה. נתניהו חייב לחזור ולומר כי רק הוא יכול היה להביא חיסונים, כי רק הוא יכול היה להביא לנורמליזציה עם מדינות ערב, וכי כל מה שנעשה על ידו הוא היסטורי ותקדימי, ובכל פעם שהוא עושה זאת, מתכרסמת אמינותו עוד יותר.
לפני הבחירות אמרו הפרשנים שאחת ממפלגות השמאל־מרכז לא תעבור את אחוז החסימה. זה, כנראה, לא יקרה. לפני חודשים אחדים הוספדה מפלגת העבודה, ורבים העריכו כי כחול לבן ומרצ לא יצליחו לעבור את אחוז החסימה. אבל אם בבחירות הקודמות זכו העבודה, מרצ וגשר של אורלי לוי ב־7 מנדטים, זכו הפעם העבודה ומרצ (שרצו בנפרד), במצטבר, ב־12 מנדטים. וכחול לבן הצליחה להפתיע את המומחים, ולזכות ב־8 מנדטים. מיש עתיד ועד מרצ יש כיום קרוב ל־40 מנדטים, ולא דיברנו על כתריסר מנדטים הנמצאים במפלגות הערביות. הן, בהחלט, עשויות למצוא עצמן בקואליציה עתידית. הליכוד, לעומת זאת, קשר את גורלו עם מפלגת שנאה והסתגרות, המטילה עליו צל אפל, ואשר אין בידה להושיעו. המקוננים על מות השמאל רשאים לצאת לפגרה.
