תוצאות המדגמים יוצרות מצב שאינו שונה בהרבה מן הסקרים האחרונים, אך ייחודן בכך שהן הופכות את נפתלי בנט, מממליך המלכים, למלך בעצמו. גם אם יהיו לנתניהו 61 מנדטים בלי בנט, עלולה לקום ממשלה התלויה לחלוטין במפלגה קיצונית וחשוכה, וזה אינו מה שנתניהו יכול להרשות לעצמו. אם יהיו לנתניהו פחות מ61- הוא יהיה תלוי בבנט, אבל לא יוכל להציע לו לחלוק בתפקיד ראש הממשלה, כי ברגע שלא יהיה ראש ממשלה, לא יוכל להיות חבר ממשלה, וזה הסיוט שלו מול משפטו.
בנט קיבל הרבה פחות ממה שציפה, אבל מרגע שהוא מצא עצמו מעל אחוז החסימה, הוא הפך למפלגת ציר. כפי שהיה שר ביטחון עם חמישה מנדטים, הוא יוכל לדרוש עכשיו לחלוק בתפקיד ראש הממשלה עם שבעה מנדטים, וכיוון שהסיכוי שלו לקבל תפקיד נחשק זה מן הקואליציה המתנגדת לנתניהו גדול הרבה יותר, אנו עשויים למצוא, בעוד ימים לא רבים, ממשלה עם ראש ניצי ועם קואליציה פרגמטית, נוטה לשמאל.
אני שמח על מספר המנדטים המסתמנים לעבודה ולמרצ, ואין ספק שכחול לבן הגיעה להישג משמעותי. שוב מתברר שהשמועות על מות מחנה השלום היו מוקדמות מדי. אני מקווה שהעבודה ומרצ ישלבו עכשיו ידיים ויקימו סיעה אחת משמעותית מאוד בכנסת ה-.24 אני מאמין שאם תקום ממשלה בראשות בנט ובתמיכת הגורמים המתונים ביותר בכנסת, ייעשה ניסיון רציני לקדם תהליכים מדיניים. אבל גם אם יחליט בנט לוותר בינתיים על חלום ראשות הממשלה ויצטרף לממשלת ימין וימין קיצוני, עשויה לחזור התמונה שהתקיימה בעת ממשלות הימין-ימין בעבר.
מנחם בגין כראש ממשלה עשה שלום עם מצרים, וויתר על כל סיני עוד לפני שמפלגת ד"ש בראשות יגאל ידין הצטרפה אליו. יצחק שמיר, בראשות ממשלה ימנית קיצונית, היה זה שהסכים להשתתף בוועידת מדריד, שהובילה להסכם עם הפלשתינים ולשלום עם הירדנים, לאחר שבבחירות ,1988 הנושא היחיד שעליו התמודדו הימין והשמאל היה השתתפות ישראל בוועידה בינלאומית לשלום.
במילים אחרות: ממשלת ימין בלבד תהיה חשופה מאוד לעולם, ובכלל זה גם למדינות ערב שעשו נורמליזציה עם ישראל לאחרונה, ועשויה למצוא עצמה בתהליך מדיני, בניגוד להבטחות הבחירות של מרכיביה. שמחת הניצים מוקדמת.
