קמפיין "אבו יאיר, כולנא מעאכּ (כולנו איתך)", הוא הסיפור של מערכת הבחירות הנוכחית. איזו תפנית חדה ביחסי הליכוד עם הציבור הערבי. בסוף השבוע שעבר ראיתי כשלושה שלטי ענק כאלה, שניים לגובה ואחד לרוחב, בלב הרצף הערבי הגדול ביותר בארץ, בוואדי ערה. אם זה יצליח, הליכוד יקבל שניים או שלושה מנדטים בקרב המצביעים הערבים, וזה יכול להיות כל ההבדל.
לבחירות הסבב הרביעי אנחנו נכנסים עם כמה הנחות שהופרכו, כמה נתונים בסיסיים, ואולי גם שני נעלמים. נתחיל בנעלמים: מה יהיה שיעור ההצבעה? אם יש הסכמה בין הסוקרים והמנתחים, זה ששיעור ההצבעה הוא המשתנה החשוב שיכריע את גורל הבחירות. האם תהיה מפלגת שמאל קטנה שלא תעבור את אחוז החסימה? גם זה בעל אפקט מכריע. הנעלם השני: מה ההשפעה של מספר הישראלים שבבחירות האלה נשארים בארץ, ולצידם - מספר הישראלים שחזרו מחו"ל בתקופת הקורונה. בדרך כלל יש כמות נתונה של ישראלים שנמצאים בחוץ לארץ, ורובם מעדיפים להישאר שם בבחירות. הפעם כל ישראלי שיכול היה, חזר להעביר את המגיפה בארץ. האם יורגש שינוי שישפיע על שיעור ההצבעה? בליכוד מנגנים רבות על הפער הקבוע בין שיעורי ההצבעה בערים "ליכודיות" לבין "מעוזי שמאל", ששם שיעור ההשתתפות גבוה בדרך כלל בכ־10 אחוזים. הדיווחים הם שנתניהו הצליח להבעיר את השטח, מה שיביא למיצוי הפוטנציאל.
הנחות יסוד שהופרכו: קיומם של שני "גושים". בעבר זה היה נכון, אבל כבר בסבב הקודם התברר שלשמאל אין גוש פוליטי אמיתי, שיכול להקים ממשלה; זאת הסיבה שבסופו של דבר, בני גנץ חבר לבנימין נתניהו והם הקימו את ממשלת האחדות. מקץ שנה הגוש הזה, שבנוי על פסילה אישית של ראש הממשלה נתניהו, מפורר עוד יותר.
קשה להאמין שגדעון סער פעל לפי תיאוריה שאין לה אחיזה במציאות; תיאוריה שהיתה נעדרת קורטוב של ראיית הנולד. התורה הזאת אמרה שגדעון סער פלוס נפתלי בנט פלוס הליכוד מהווים צירוף כוחות של כ־60 מנדטים, פלוס מינוס. הסקרים בשלב מסוים הראו שבנט וסער יחד עוברים את הליכוד או משתווים אליו. מקורבי סער חשבו שאז אפשר יהיה להכניע את הליכוד, שיזרוק את נתניהו ויחבור לקואליציית ימין רחבה מאוד. בחודשיים האחרונים חלה התפוררות הדרגתית של "תקווה חדשה", והרוח הגבית שהעניקה התקשורת לבנט דעכה בדעוך המגיפה. הפער הגדול בין הליכוד למפלגות הלוויין הוא גדול מאוד.
לעומת זה, אם בסוף היום יתברר שימינה משיגה תוצאה דו־ספרתית וסמוטריץ'־בן גביר עוברים את אחוז החסימה, אנחנו מקבלים לראשונה גוש דתי־לאומי של יותר מ־15 מנדטים; אולי 16 ואף יותר. עלולה להתפתח שם מגלומניה.
הליכוד בראשות נתניהו עבר את השנה האחרונה במלחמה של שתי חזיתות: חזית המגיפה והחזית הפוליטית. המגיפה נוצלה על ידי גורמים אנרכיסטיים, בתמיכת חלק מהממסד הפוליטי והמשפטי, כדי לחולל אנדרלמוסיה. המאבק הזה גרם לירידה בכוחו של הליכוד, והתוכניות להפלת הימין ניזונו מהתקווה שהנגיף ימשיך להשתולל בחורף ובאביב. אבל פה נכנסה ההצלחה המדהימה של מבצע החיסונים; מול שטיפת המוח בתקשורת, הציבור חווה את המציאות של "חוזרים לחיים". זה מביא את הליכוד אל חוט המטרה במצב של תאוצה אלקטורלית, כשהאלטרנטיבה היחידה היא המשך הפלונטר הפוליטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו