הגביע אמנם עשוי ממתכת, אבל כולו לב ורגש | ישראל היום

הגביע אמנם עשוי ממתכת, אבל כולו לב ורגש

1. המשחק הפיקנטי של שלב רבע גמר הגביע התקיים בסכנין, לשם הגיעה בית"ר נורדיה מתחתית ליגה א'. נורדיה היא דוגמה טובה לרומנטיקה של מפעל הגביע. קבוצת אוהדים שהוקמה על ידי אוהדי בית"ר ירושלים שהתקשו לחיות עם גילויי הגזענות והדומיננטיות העולה של "לה פמיליה" בשלהי תקופת ארקדי גאידמק. 

ההגעה של משה חוגג והמלחמה שלו בגזענות עמעמו במשהו את מאבק האוהדים, וגם על כר הדשא עוברת על נורדיה עונה קשה. לפני משחקי שמינית הגמר היא החזיקה במאזן הגרוע ביותר בליגה מבין 32 קבוצות ליגה א' עם 2 נקודות בלבד (מאז היא ניצחה משחק אחד). אבל אז הגיע משחק הגביע מול טירה ואחרי אחד מקרבות הפנדלים הארוכים (26 בעיטות, החמישי בהיסטוריה), נורדיה העפילה לשמינית הגמר, שם חיכתה לה היריבה הגדולה של קבוצת האם.

השחקנים הבולטים של נורדיה הם מלך השערים אסף גובזה, שגדל במכבי יבנה ועד לפני ארבע שנים שיחק בליגה ב'; הבלם דסליי טגניה, שגדל בהפועל ת"א; ומיכאל בן ברוך, שהיה קפטן קבוצת הנוער האדירה של מכבי חיפה, שכללה את עופרי ארד, מוחמד אבו פאני ומוחמד עוואד. 

נורדיה הגיעה משוחררת למשחק והיה לה רק מה להרוויח. שרון מימר, מנגד, שניצח בשבת את הפועל ת"א במשחק סופר חשוב, לא זלזל ועלה עם ההרכב החזק ביותר. למרות הבדלי הרמות העצומים על הנייר, נורדיה עמדה בצורה טובה על המגרש, נטרלה את משחק ההתקפה של המקומיים ונכנעה רק ליד המקרה, או אולי זו יד האלוהים של מוטי ברשצקי (לא נמוך בהרבה מהאיש שיד האלוהים המקורית מזוהה איתו).

אז נורדיה לא תהיה ברבע הגמר והמשחק הזה הוא סוג של שיא שלא יחזור לקבוצה שהוקמה ממקום טוב ונכון, ושאולי בעצם קיומה גרמה לשינוי המבורך שמבצע משה חוגג בקבוצת האם.

גביע המדינה הוא מפעל של סיפורים וסינדרלות. לפעמים הסינדרלות מפציעות למשחק אחד ונעלמות כלעומת שבאו, לפעמים הן מאיצות תהליכים מבורכים שהיו צריכים לקרות מזמן, ולפעמים הן סתם זיכרון בלתי נשכח בהיסטוריה של מועדון. כי גביע המדינה אמנם עשוי ממתכת, אבל הוא כולו לב ורגש.

2. מכבי ת"א של ולדימיר איביץ' כשלה שנתיים ברצף בגביע המדינה, והשיא הגיע בעונה שעברה בהדחה סנסציונית מול אום אל־פחם. ההדחה ההיא גרמה לאיביץ' לצמצם רוטציה בליגה ולהשתמש בסגל מצומצם יחסית, שהביא אליפות שנייה ברציפות. 

אצל פטריק ואן לוון, השיטה והדרך גדולות מהשחקנים. לא משנה אם קנדיל פותח או ג'ראלדש, אם ייני משחק כקשר או כבלם, אם אלמוג פותח בכנף או שזה דן ביטון, ומי בכלל זוכר שלפשיץ' יש קורונה? הסיסטמה עובדת. השחקנים מאמינים בדרך של המאמן, טננבאום משרה ביטחון על ההגנה, טיבי והרננדס מתואמים להפליא, פרץ רמה מעל הליגה, והמכונה מתקתקת. וכשזה המצב, גם פיגור מוקדם מול הפועל חיפה וספיגת שער שני שהיה מלחיץ כל קבוצה אחרת לא מטריד את האלופה, שפשוט מנטרלת בביטחון כל מוקש שעומד בדרכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו