אנחנו בכיוון הנכון, אבל הגל השלישי גבה מחיר כבד. בגל השלישי הגענו ל־200 חולים מאושפזים בהדסה וליותר מ־1,200 חולים במצב קשה וקריטי ברחבי הארץ, כשבהדסה כ־20-15 אחוזים מהתחלואה - כמות כפולה מהמצופה לפי מספר התושבים.
העומס הזה ללא ספק פגע בטיפול בחולי קורונה, כשאחת הבעיות הבולטות בכל הארץ היתה חוסר במיטות טיפול נמרץ, שיותר נכון לקרוא לו חוסר בצוות רפואי וסיעודי, שיתחזק מיטות טיפול נמרץ. אבל לא רק כיוון שעומס חולי הקורונה לא אפשר טיפול מיטבי בחולים, אלא לאור עומס רב וחוסר יכולת לתת מענה לכל צרכי המטופל.
בנוסף, צמצום מיטות פנימיות לטובת פנימיות־קורונה והיעלמות טיפול נמרץ פנימי לטובת טיפול נמרץ קורונה - כל אלה פגעו בחולי המחלקות הפנימיות ברחבי הארץ. וטרם נגענו בקשיי הצוות הרפואי לעבוד במשך שנה שלמה תחת עקת אשפוזים גבוהה ועבודה בתנאים קשים בשלושה גלי סגר, עם קושי מתעצם מגל לגל.
עקת אשפוזים היא חוסר מיטות טיפול נמרץ, חוסר מענה שקט ומלא לצורכי חולים הן של הרופאים, שאמורים לקבל עשר קבלות חדשות ויותר לרופא בשעות הלילה, ובעיקר של צוות סיעודי שנדרש לעבוד בתנאים של 4-3 אחיות או אחים במשמרת ערב ולילה ל־40 חולים. איך ניתן מענה ראוי במצב כזה? האם ניתן לשמור על כבוד המטופל, שבאופן זמני מתגולל בהפרשותיו או זקוק לסעד אחר? ממבט מבפנים, ורטרוספקטיבי, העקה מתחילה כבר ב־600 חולי קורונה במצב קשה, מורגשת היטב במחלקות הפנימיות כבר ב־800 חולים במצב קשה, עם צפירות עולות ויורדות ב־1,000 חולים במצב קשה, ומצב לא תקין ב־1,200.
המסקנה המיידית המתבקשת היא טיפול בתשתיות כבר עכשיו, מיטות טיפול נמרץ ודו"ח טור־כספא, שידוע זה זמן רב ועיקרי ממצאיו: חסרים כ־500 רופאים במחלקות הפנימיות, חסרות 700 מיטות אשפוז, חסר כוח אדם רפואי ופרא־רפואי, חסר ציוד רפואי. כל אלה הם תולדה של הזנחה רבת שנים. המסקנה השנייה היא שבמצב הנוכחי, לו ניקלע שוב למצב זה, אין להגיע ללא נקיטת אמצעים דרסטיים למצב של 1,200 חולים במצב קשה־קריטי ויש לנקוט אמצעים כבר ב־800 חולים במצב קשה. אנחנו בפתחו של אירוע היסטורי, החיסון מכה את המגיפה. זהו רגע חשוב ומלא תקווה, אך זה הרגע להתכונן לקטסטרופה הבאה, שלא תבוא עלינו, אבל אם תבוא - נהיה מוכנים.
הכותב הוא מנהל מחלקת פנימית־קורונה בבית החולים הדסה עין כרם