המשבר הזה מזכיר לנו את המבנה הבעייתי של הכלכלה הישראלית: 20% מהאזרחים משלמים 80% מהמסים.
במשבר הזה, הראשונים שהוצאו לחל"ת, וגם שיעור גבוה מהמפוטרים היו בעלי השכר הנמוך, כאלה שמשלמים פחות מסים. במשברים כלכליים דווקא בעלי השכר הגבוה ובעלי ההון נפגעים ראשונים. הפעם המשבר הכלכלי הוא רק תופעת לוואי של המשבר האפידמיולוגי, אי אפשר לקרוא לו משבר כלכלי, אלא האטה מכוונת בפעילות, על כל השלכותיה.
והנה, אפילו האוצר הופתע לגלות שהפגיעה בהכנסות ממסים, כמו הפגיעה בתמ"ג בכלל, היא לא כזו נוראה. חבל שלא. הרי עדיף ליהנות מכלכלה שבה שכבה רחבה יותר מהאוכלוסייה מרוויחה יותר ומשלמת יותר מסים בהתאם, גם אם בקורונה הם היו נפגעים יותר, כפי שנפגעו בעולם.
הבעיה המבנית הזו מעיקה על נתוני הפריון, היא מגדילה את הפערים ומסכנת את החברה כולה. הגדלת הפריון וההכנסות של האזרחים תתאפשר רק אם הממשלה תרסן את הוצאותיה, תסיר חסמים מהעסקים הקטנים והבינוניים, ותאפשר לכל מי שרוצה לעבוד יותר - להרוויח הרבה יותר. דמי החל"ת הם דוגמה לפעולה הפוכה, שמחזקת את החינוך לבטלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו