זה זמן מה מתנהל ויכוח על הדרך האקדמית הראויה לקדם את הגליל בשנים הקרובות. ד"ר אופיר העברי, חבר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), תקף כאן לאחרונה ("בוא איתי אל אוניברסיטת הגליל", 21.02) את הביקורת שמתחתי על הרמת הידיים של סער ואלקין מחזון הקמת אוניברסיטת מחקר חדשה בגליל, והציג את כל טענותיי כ"רחוקות מהמציאות".
כהנחת יסוד לטורו, קבע ד"ר העברי כי המל"ג "לא דנה כלל ובוודאי לא קיבלה כל החלטה בנוגע לאוניברסיטה האמורה לקום בגליל". ובכן, טענה זו לא נכונה עובדתית. העברי והקוראים מוזמנים לעיין בארכיון המדינה, בתיק שכותרתו: "המועצה להשכלה גבוהה: ועדה להקמת אוניברסיטה בגליל", מס' גל־18813/38. הוועדה הוקמה ביוזמת יו"ר המל"ג דאז, השר יגאל אלון, ובראשה עמד פרופ' יהושע יורטנר מאוניברסיטת תל אביב. 321 עמודי מסמכים מתעדים את פעילות הוועדה, שנועדה לקדם הקמת מוסד מחקר בדומה לזה שהוקם באוניברסיטת הנגב בבאר שבע. ועדה זו קברה את רעיון האוניברסיטה בגליל, שאמורה היתה לקום בצפת. חוסר היכרות עם מה שנעשה בעבר במל"ג, שהעברי חבר בה, הוא אכן בעיה - אבל לא שלי.
מאז אותו רגע מכונן ואומלל, לא הוקמה אוניברסיטת מחקר חדשה ביוזמת המל"ג. דו"ח המועצה מ־2006 קבע כי עד 2011 לא קיים צורך אקדמי־תכנוני באוניברסיטה נוספת. אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת רייכמן בהרצליה הוקמו חרף התנגדות עזה של המל"ג. את מי משרת הקיפאון הזה? את האינטרסים של האוניברסיטאות הוותיקות או את ציבור התושבים בגליל?
היה זה זאב אלקין עצמו - בתפקידו כשר ההשכלה הגבוהה וכיו"ר המל"ג - אשר הכריז לפני חודשים ספורים שהשיג מתווה מוסכם עם אוניברסיטת חיפה, שלפיו יוכלו המכללות האקדמיות בגליל להצטרף כשלוחות לאוניברסיטה. בכך תמומש, לדעת אלקין, התחייבות הממשלה מ־2005 (מס' 3678) להקמת אוניברסיטה בגליל. ראשי ערים ומכללות בגליל כתבו לו בפומבי כי משמעות ההצעה היא "הסגת האקדמיה בגליל לאחור". גם אני נפגשתי עימו והבעתי התנגדות לתוכנית. האם אלקין, ויו"ר מפלגתו גדעון סער, עדיין עומדים מאחורי התוכנית שהציג לציבור רק לאחרונה, או שמא הספיקו בינתיים להתנער ממנה?
סער אכן מדבר על אוניברסיטה בגליל, אך הוא מכנה את המוסד החדש "אוניברסיטה רב־קמפוסית", כלומר כזו שתאחד את מכללות הגליל. אלא שזהו פתרון אקדמי גרוע לא פחות, שפירושו הכשלת האקדמיה בגליל. מדובר בקיבוץ המכללות הפזורות בצפון תחת קורת גג מלאכותית אחת, באופן שינציח את החולשה המחקרית ויקבע ריכוז סביב לימודי "לוח וגיר". מודל זה אף עלול לתרום להגירה שלילית של אוכלוסייה צעירה ומשכילה בגלל עודף הסמכה אקדמית ללא הזדמנויות תעסוקה הולמות. לעומת זאת, אוניברסיטת מחקר חדשה בצפת, שתייצר מרכז אקדמי מוצק ועתיר משאבים, היא המודל שיוביל לקליטת אוכלוסיות משופעות ידע ואמצעים, שיביאו את המהפכה המיוחלת לחיזוק הגליל.
אם "תקווה חדשה" מתחייבת לפעול להקמת אוניברסיטת מחקר עצמאית בצפת, הרי זה צעד ממלכתי שחשיבותו עצומה. האם גדעון סער יזנח את רעיון "האוניברסיטה הרב־קמפוסית" לטובת הקמת אוניברסיטת מחקר מובילה ועצמאית בצפת? זו השאלה הפשוטה המשפיעה על עתיד הגליל.
בוא איתי לצפת
ד''ר אורי כהן
סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במוסדות להשכלה גבוהה ובהיסטוריה הפוליטית החברתית של ישראל. בין ספריו "ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה", "אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה" ועוד.
