ביום חמישי יצא כאן ד"ר אורי כהן ("האוניברסיטאות והפריפריה: הנצחת החולשה", 18.02) בשצף קצף נגד כניעה לכאורה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לדרישת ראשי האוניברסיטאות שלא להקים אוניברסיטה חדשה ועצמאית בגליל, אלא להכפיף את המכללות הגליליות לאוניברסיטת חיפה. במיוחד התמקד כהן בהאשמת השר לשעבר גדעון סער ומפלגתו, "תקווה חדשה", כאילו הם שותפים לכניעה ואף הכניסו סעיף כזה למצע המפלגה.
הבעיה היא שלא היו דברים מעולם. הטענות הללו, כולן, רחוקות מהמציאות. נתחיל בכך שהמועצה להשכלה גבוהה, שבה גם אני חבר, עדיין לא דנה כלל ובוודאי לא קיבלה כל החלטה בנוגע לאוניברסיטה האמורה לקום בגליל. בבוא העת בוודאי יעלו הצעות שונות ותתקבל החלטה, אבל עד אז, מקור הזעקות של ד"ר כהן הוא לגמרי פרי דמיונו.
חמור עוד יותר, כהן טוען בתוקף שגדעון סער וגם זאב אלקין נכנעו ללחץ האוניברסיטאות הוותיקות, שכבר 50 שנה מתנגדות להקמת אוניברסיטה חדשה, וכי הם "איבדו את התקווה, חוששים מהמאבק העיקש מול ראשי האוניברסיטאות ומוותרים מראש" על הקמת אוניברסיטה עצמאית בגליל. ועוד מוסיף כהן ומפריח טענה נוספת שלפיה כתב הכניעה הזה מופיע במצע של תקווה חדשה.
אך העובדות פשוטות: גדעון סער חזר עשרות פעמים, כולל בפני המועצה להשכלה גבוהה, על תמיכתו הנחרצת בהקמת אוניברסיטה עצמאית בגליל, והעמדה הזו אף מופיעה במפורש במצע של תקווה חדשה. תמוה במיוחד שהאשמת הכניעה מוטחת דווקא בשר היחיד ב־50 השנים האחרונות, שהצליח להביא להקמת אוניברסיטה חדשה כנגד הממסד הוותיק - אוניברסיטת אריאל.
מפתיע שדווקא ד"ר כהן, שתחום מחקרו הוא מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, לא טרח לברר את עמדות סער ו"תקווה חדשה" בנושא שעליו הוא כותב. אך דבריו והטון הלוחמני שלהם הם הזדמנות לעמוד על בעיה רחבה יותר, המקצינה במיוחד בעת בחירות, כשהרוחות מתלהטות והיצרים מתפרצים - הפרחת האשמות שאינן קשורות כלל לעובדות.
יש פוליטיקאים שבנו עצמם מהפרחת כזבים ועלבונות במהלך הקמפיין, ומייד לאחריו אמירת סליחה, בקריצה. ויהיו תמיד כאלה שבאים להצביע מהבטן, ויגמעו כל מרקחת קלוקלת הרוויה ב"עובדות" שקריות כאלה. אבל יש גם רבים אחרים, המעניקים ערך לקולם, ועושים בחירתם לאחר שבחנו בצורה עניינית את העמדות ואת המידה שבה מועמדים עקביים בעמדותיהם לאורך השנים, וגם עד כמה עשו מאמץ ליישמן כאשר ניתנה להם ההזדמנות לעשות כן. ניתן לחייב או לשלול עמדות כל מועמד, אך שאגות של עלבונות, בורות וכזב, הנפוצות במיוחד בימים אלה, מעידות רק על המשמיעים אותן.
המעוניינים ללמוד את העובדות, מוזמנים לעיין בספר "שיחות על הדרך" עם גדעון סער שיצא לאור זה עתה, ולמצוא בו פירוט עמדותיו בנושאים כמו חינוך וביטחון, הרפורמות הנדרשות במערכת המשפט ובכלכלה, וכמובן גם את תמיכתו המפורשת בהקמת אוניברסיטה עצמאית בגליל.
ד"ר אופיר העברי הוא חבר המועצה להשכלה גבוהה