מאז המאה ה־13 לפני הספירה נשמר מזבח יהושע מתחת לרגבי האדמה בהר עיבל, עד שהגיע הארכיאולוג המיתולוגי, אדם זרטל ז"ל, וגילה אותו, אי אז בשנות ה־80. בשבועות האחרונים התחילה הרשות הפלשתינית להרוס אותו, כשנגסה חלק מהחומה המקיפה אותו וגרסה את האבנים העתיקות לחצץ. נזק בלתי הפיך.
סיפורו של מזבח יהושע הוא הסיפור של רוב האתרים הארכיאולוגיים ביהודה ושומרון ב־20 השנים האחרונות. בארגון "שומרים על הנצח", שנכנס לוואקום שהשאירה המדינה, מבצעים מעקב אחר אותם אתרים, והתוצאות מחרידות. 80 אחוזים מהאתרים ביהודה ושומרון נפגעו, ומהם כ־40 אחוזים בצורה אנושה. וכך, בעוד בישראל הקטנה עומד הרס וגזל העתיקות על אחוז אחד בשנה, ביהודה ושומרון התמונה הפוכה בתכלית.
השורש לכך טמון בהסכמי אוסלו הארורים, אז הפקרנו לא רק את דם יקירינו ואת מרחבי ארצנו, אלא גם את אתרי המורשת הלאומיים, הלב וההיסטוריה שלנו. העדפנו לעצום עיניים ולסמוך על הרשות הפלשתינית, זו שמשלמת משכורות למחבלים, שתשמר את אותם אתרים שמוכיחים את הקשר שלנו לארץ הזו. כמו עיוורים שלא מבינים שהקרב הוא לא רק על הנפש והשטח, אלא על הנרטיב.
וכך, מעבר לעבריינות פרטית, מתבצע הרס שיטתי מצד הרשות הפלשתינית כחלק מהמאבק הכולל על הסיפור ההיסטורי. כי בסוף, לעובדה שאנחנו ילידי הארץ הזו, יש משמעות היסטורית, וגם משמעות של צדק מבחינת החוק הבינלאומי.
ראשי הרש"פ הבינו זאת, ומנהיגינו? טומנים את הראש בחול וממלמלים "יהיה בסדר, יש דברים דחופים יותר". בחודשים האחרונים נפגעו קשות שרידי המבצר החשמונאי בתל ארומה בשומרון, שם הונף דגל אש"ף והרש"פ הודיעה שבכוונתה להקים "מסגד שאהידים", ולהחריב את האתר לחלוטין. כך גם בעיר שומרון העתיקה, סבסטיה. גם שם הונף דגל אשף והרש"פ עושה כבשלה. כל האתרים הללו הם בשטח B, יועמ"ש איו"ש לא מרשה לעשות דבר, והדרג המדיני שכח שהוא מעל היועמ"ש.
אחרי ההרס הקשה בהר עיבל נראה שמשהו זז קצת. ראש הממשלה הגיב, כך גם נשיא המדינה, שרים וחברי כנסת. עשרות ארכיאולוגים מכל קצוות הקשת הפוליטית חתמו על מכתב ממוען לשר הביטחון ובו קבעו שהאתר נפגע באופן בלתי הפיך. היה זה אחרי שח"כ האוזר ביקש לעלות למקום, ושר הביטחון שיחק פוליטיקה קטנה ודחה אותו בתואנה כי "אין פגיעה באתר עצמו". גנץ גם הבטיח כי "נציגי המינהל האזרחי הציגו בפני נציגי מועצת עצירה אלשמליה את גבולות האתר הארכיאולוגי". את הצחוק המתגלגל של נציגי המועצה, זו שאחראית להרס, אפשר לשמוע עד לשכת שר הביטחון.
האם גם הפעם נישאר רק עם מילים? רה"מ הנחה לבדוק, נשיא המדינה הזדעזע בטוויטר, שר הביטחון סומך על הרש"פ - והאתר עדיין מופקר. במקום לגבש פתרון קבע, מבלבלים אותנו עם מילים. לא הפעם. הפעם דרוש פתרון עומק, שליטה על היועמ"שים ומתן רשת ביטחון לאותם אתרים מופקרים, שאולי, במאמץ עילאי, נצליח להציל מהם את מה שנשאר.