לפני יומיים העניק ראש הממשלה נתניהו ראיון בלעדי ל"אל־ג'זירה". הוא התראיין לרשת חד־צדדית, מגויסת; לאותה רשת שמטייחת ומתעלמת מהסתה פרועה ומקריאות יומיומיות לרצוח אותו ואת בני משפחתו. לתוכנית שהעיתונאים והעורכים שיוצרים אותה מגויסים למסע ציד בולשביקי, שטיפת מוח ומפעילים לחץ בלתי פוסק על גורמי האכיפה כדי שיוגש נגדו כתב אישום.
ובכל זאת, למרות שמדובר בראיון למי שעל פי נתניהו הם גורמים עוינים, הוא נערך כולו בעברית שוטפת. באולפן ישבה מראיינת חביבה שאפילו צחקה קצת כשהמרואיין נזף בה. הכל נראה מוכר, התפאורה, הצבעים, הקולות, השטיקים. כבר ארבא מערכות בחירות ברציפות עולם כמנהגו נוהג, ברגע האמת כל מה שרה"מ אומר על התקשורת הישראלית לא חשוב - בעיקר לא לתקשורת עצמה.
ביום־יום עוד אפשר יהיה למצוא על המסך פרשנים שיספרו לציבור עד כמה רה"מ רע לישראל, גם מאמרים פובליציסטיים יפורסמו. תינתן חשיפה לסיפורים קורעי לב של בני משפחות שאיבדו את היקרים להם מקורונה, עסקים שקרסו, וגם לתיקי 2000 ו־4000. אבל ברבע לבחירות כל כלי התקשורת, כאיש אחד, פשוט יאפשרו לנתניהו לעשות בהם כרצונו. הוא יפקיע לצרכיו זמן מסך, דקות שידור ועמודים שלמים כדי, בין היתר, לספר להם עד כמה הם לא בסדר.
והם בולעים הכל. ההתקפות, הדה־לגיטימציה, ההשתלחות הבלתי פוסקת, הכל נמוג כלא היה. הוא בועט ומכה ומשפיל והם בתמורה נופלים על ברכיהם לאות תודה על כך שהמנהיג הגדול נאות להקדיש להם כמה דקות מזמנו. תסמונת שטוקהולם.
כבר ארבע מערכות בחירות שלמעט מקרים בודדים, התקשורת הישראלית לא מתעמתת חזיתית עם ראש הממשלה. יתרה מכך, היא לעולם לא מסרבת לו. חרדה ועייפה ומותשת, ככה הוא אוהב אותה. הוא משפיל והיא כביכול זוקפת את ראשה אבל מייד, בשנייה שהוא שורק לה מתחת לחלון, היא פותחת את הדלת והוא מתמקם בסלון ורוקע ברגליים בדרישה שתוגש לו ארוחה העשויה מבשרה שלה.
כל מרואיין שהיה אומר למראיין "נה נה נה" היה מיידית נקטע ונזרק מהאולפן. לו יחצ"ן היה מתקשר ומציע ראיון עם מישהו שרק לפני רגע ניגב עם כלי התקשורת את הרצפה, הוא היה מגולגל מכל המדרגות. שום בעל מקצוע לא היה נותן שירות ללקוח שכתב עליו ביקורת איומה בכל מקום ופגע בפרנסתו. ברשתות החברתיות חוסמים ומדווחים על אנשים שמגיבים באלימות או מקללים, יש עיתונאים שתובעים דיבה על אמירות של אזרחים עם תפוצת אפס.
בהתנהגותה כלפיו מוכיחה התקשורת הישראלית שמה שראש הממשלה חושב הוא נכון: לו מותר הכל והכל מותר.
