היום יגישו אבתיסאם מראענה ומפלגת העבודה את תגובתן לבקשות הפסילה שהוגשו לוועדת הבחירות. מחר ישיב גם היועמ"ש. פעם היתה זו חנין זועבי שהריצה את כולם אל ועדת הבחירות, עכשיו יש ערבייה אחרת לעשות עליה הון פוליטי, כל אחד והאינטרס שלו.
הראשונים לרגוז פומבית על אבתיסאם, אגב, היו אנשי "תקווה חדשה", שהניפו את נס המרד והכריזו כי פניהם אל ועדת הבחירות. צעד ציוני מרהיב, אך גם נואש: מעל דפי עיתון זה הבטיח זאב אלקין - מספר שלוש באותה רשימה, כי הם עתידים להרכיב קואליציה, אך לפי הספירה הנוכחית תכף לא נשאר להם עם מי: הרי את נתניהו הם פסלו אז הליכוד בחוץ, הרשימה המשותפת גם נפסלה על ידיהם, לאחרונה הובהר כי בן גביר אינו שותף, ועם בחירתה של אבתיסאם והסקרים המלמדים על מיקומה הריאלי - הובהר כי "תקווה חדשה" לא תצרף לממשלתה מפלגה שבה חברה ח"כית עם התבטאויות כאלה. אז מי נשאר? צבוטותי.
הם לא הגישו את ההסתייגות בעצמם, אלא הצטרפו בסך הכל לעתירה של מעוזיה סגל, הפעיל החברתי ואיש מפלגת העבודה, שעל פי סעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת ועל פי סעיף 63א' לחוק הבחירות לכנסת, מבקש עם אחדים מחבריו השמאלנים לפסול את המתמודדת שרואה עצמה בעלת זהות פלשתינית ומצייצת בהתאם. גם הליכוד הצטרף לעתירה ברגע האחרון, ואף "ימינה" תומכת. היחיד שהגיש עתירה עצמאית הוא, כמובן, בן גביר.
על אף הנאמנות שמגלים הקולגות במפלגתה, סביר שבסתר ליבו השמאל ישמח לבידול בין העבודה לבין מרצ כדי להרוויח את סף אחוז החסימה. אך האם מישהו משלה את עצמו שאבתיסאם בדרך החוצה?
החוק קובע כי המועמד צריך להסית לגזענות, או לתמוך במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, או לשלול את קיומה של ישראל כיהודית ודמוקרטית (אין כפל מבצעים, כשאת מגיעה לקופת בית המשפט מספיק להגיע עם עילה אחת). ביהמ"ש, שבעבר ראה בנאומו החיזבאללוני של עזמי בשארה אקט רוחני ונמנע מלשלול את חסינותו, פחד בהמשך לשלול גם את חסינותה של חנין זועבי שהשתתפה במשט המרמרה. ערב בחירות 2015 פסלה ועדת הבחירות את מועמדותה לכנסת (שרון גל ואביגדור ליברמן היו שושביני האירוע, ומירי רגב בלהיט הכובש: "רוחי לראזה"), אך ביהמ"ש העליון ביטל את ההחלטה. בהינתן שזאת ההילולה הקודמת שבה שק חבטות נפסל בועדת הבחירות בשלב כה מוקדם, אני שמה את כל הפנסיה התקציבית ש(אין) לי על כישלון ההליך. ביהמ"ש העליון לא יפרש את אמירותיה של אבתיסאם כסכנה לדמוקרטיה.
מצחיק לראות את הצד הימני של המפה הפוליטית, שעסוק כולו במעגל ירי זה על זה, מנסה לנטרל מועמד בטענה לכשל יהודי ודמוקרטי. אם הח"כים הימנים היו באמת מוטרדים מנוכחותם של נציגי ציבור מהסוג שראוי לפסול יום לפני הבחירות אך מסתננים לכנסת בכל זאת, הם בוודאי היו עושים עם זה משהו גם בשאר ימי הכהונה, ולא רק בפסטיבל המסורתי אצל ועדת הבחירות.