חיכינו לפיתוח חיסון יעיל נגד הנגיף, אשר מעבר להגנה האישית גם ישיב לנו את שגרת חיינו האבודה. אכן, מבצע החיסון הוא הצלחה כבירה שיכול להביאנו לחסינות עדר, בהינתן שיאושר גם לילדים, וכך נוכל לשוב לחיי שגרה, אך נאמר באומץ שזה לא יקרה בחודשים הקרובים. התוכנית שלנו לא "תואמה" עם הנגיף המייצר וריאנטים חדשים, מידבקים יותר ואולי אלימים יותר. מיגור המחלה הפך לאפשרות לא ריאלית כעת, ועל כן נדרשת תוכנית שתאפשר לנו "חיים חדשים" המתאפיינים בהמשך נוכחותו של הנגיף כולל וריאנטים חדשים.
במסגרת ניהול סיכונים, נוכל לשוב לחיים חברתיים הכוללים התקהלויות מתוחמות ומנוהלות שהכניסה אליהן תתאפשר למחוסנים, למחלימים ולנבדקים בבדיקות מהירות, לפי עקרונות "תו ירוק" של משרד הבריאות.
בנוגע לאנשים שלא חוסנו (כולל ילדים), הצורך בבדיקות מהירות בכניסה לאתרים אלה הופך לקריטי. ניקח לדוגמה חתונות מחוץ ל"קפסולה" המשפחתית, אשר תוכל להתקיים במקום פתוח (ובפחות סיכון) בהשתתפות מתחסנים, מחלימים ו"שליליים" בבדיקה מהירה. הסלוגן העדכני הוא כנראה: "רוצה להתחתן, קודם תתחסן/תתחסני!" במקומות שבהם לא ניתן להחיל עליהם את התפיסה של "אירוע ירוק", הנחיות הריחוק הפיזי, עטיית מסיכה והגבלת כמות המתקהלים יישארו בתוקף. אלה יהיו "חיינו החדשים" לצד מחלה "אנדמית" ללא התפרצויות תוך כדי שימוש בחיסונים, בבדיקות ובכללי היגיינה. "החיים החדשים" יאפשרו חיזוק הכלכלה, תיקון הנזקים וצמצום פערים חברתיים. כחלק מהיערכות ל"חיים החדשים", נדרש לתגבר את מערכת הבריאות במשאבים ובתקנים. לצד חולי הקורונה חשוב לזכור את החולים האחרים שהוזנחו כיוון שמשכנו את "השמיכה הקצרה" לטובת חולי הקורונה.
עלינו לפעול לחיזוק אמון הציבור ויצירת היענות גבוהה יותר על ידי חיזוק השקיפות בקבלת ההחלטות תוך כדי פגיעה מינימלית בזכויות האזרחים ורק במידה הנדרשת. ייתכן כי לשם כך אין מנוס מניהול מקצועי עצמאי למשבר. כחלק מגיוס הציבור המותש, אל לנו לנטוש את הדיפרנציאליות, במיוחד בתחומים שהם יותר מקומיים מאשר אזוריים, ליצור זיקה בין הקפדת הציבור על ההנחיות לבין חזרתו לשגרה, ולעבור ממסרים של "אסור" למסרים של "מותר במגבלות".
נראה כי אנו די "מבושלים" לטובת "חיינו החדשים", כך שנותר להתחסן, להיבדק ולחבוש מסיכות כדי שנתחיל לחיות.
הניצחון על הנגיף דורש סולידריות, עבודה רב־תחומית והגנה רב־שכבתית שלא יכולה לכלול רק חיסונים או רק סגרים. על יחידים, משפחות, קהילות, רשויות מקומיות, מערכות ממשלתיות וחברה אזרחית לעבוד יחד. רק כך נוכל לחיות את "חיינו החדשים".
פרופ' זרקא הוא מנהל המרכז הרפואי זיו ופרופ' דוידוביץ' הוא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
