טיל קרקע־ביידן

ביום שני השבוע שיגרה איראן טיל חדש בשם זולג'אנה לחלל. הטיל הוא תלת־שלבי, מונע בדלק מוצק. יכולת הנשיאה שלו 75 קילוטון, דומה לטיל גרעיני בין־יבשתי - המינטמאן III האמריקני, שיכולת הנשיאה שלו 90 קילוטון. בכל אופן, זה לא דומה לטיל רגיל לשיגור לוויינים. אם מתרגמים את השיגור הזה לטווחי מרחק, מדובר בטיל שיכול להגיע ל־5,000 ק"מ, מאיראן לבריטניה.

על פי הערכות מומחי טילים ישראלים, עלות פרויקט הזולג'אנה נאמדת בכ־250 מיליון דולר. בהתחשב במצוקה הכלכלית של איראן כתוצאה משחיתות שלטונית וסנקציות אמריקניות, מדובר בהשקעה אדירה. רוב הדיווחים מתייחסים לשיגור של השבוע האחרון כאל אירוע סמלי. מדובר בעוד צעד תוקפני, לצד העשרת אורניום לרמה של 20 אחוז, הפעלת צנטריפוגות מתקדמות, ייצור אורניום מתכתי ועוד. ההערכה היא שאלו אמצעי לחץ מצד המשטר האיראני על ממשלו של הנשיא ביידן ליישם במהירות את החזרה של ארה"ב להסכם הגרעין שעליו חתמה איראן עם מדינות המערב בשנת 2015 תוך הסרת הסנקציות הכלכליות על טהרן. 

סביר שתזמון הניסוי נועד להפעיל לחץ מצד איראן על הממשל החדש, אבל עצם קיום פרויקט הזולג'אנה חושף את כישלון התפיסה האסטרטגית שעליה התבסס הסכם הגרעין מלכתחילה. התפיסה האמריקנית־אירופית היתה שתינתן לאיראן יד חופשית במזרח התיכון כדי להשיג מה שהנשיא ברק אובאמה כינה "מאזן כוחות חדש". מאזן הכוחות הקיים, לטענת אובאמה, זרע אי־יציבות משום שבעלות הברית המסורתיות של ארה"ב בראשות ישראל וערב הסעודית היו חזקות מדי מול איראן, ופערי העוצמה גרמו לאיראן לתמוך בטרור ולפתח נשק בלתי קונבנציונלי. אם איראן תתחזק ביחס לישראל וערב הסעודית, סברו, המצב יתייצב וארה"ב תוכל להוציא את כוחותיה מהמזרח התיכון בבטחה.

הסכם הגרעין היה מבוסס על ההנחה שאם שומרים על תוכנית הגרעין האיראנית מפני ישראל ומעצימים את איראן מול המדינות הסוניות, איראן לא תהווה איום על בעלות הברית שסגרו את העסקה - ארה"ב ומעצמות אירופה. זאת הסיבה שבהסכם יש הנחיה לא מחייבת, שאיראן לא תפתח טילים בליסטיים בעלי טווח של מ־2,000 ק"מ - טווח שאינו מגיע למערב אירופה. ניסוי הזולג'אנה מראה שהאיראנים לא רואים את העולם עין בעין עם אובאמה וחבריו. 

רוח גבית לתוקפנות

כאן נכנס הממשל החדש שמורכב מוותיקי הצוות של אובאמה. אחד ממעצבי התפיסה השגויה של הסכם הגרעין היה רוברט מאלי, שחוזר כעת כשליח המיוחד של הממשל האמריקני לאיראן בשנית. 

במאמר במגזין האמריקני "פורין אפיירס" שפרסם באוקטובר 2019, פירט מאלי את חזונו לממשל הדמוקרטי הבא. מאמרו פורסם לאחר שאיראן תקפה את מתקני הנפט של ערב הסעודית והפילה מל"ט אמריקני במצרי הורמוז. מאלי טען שם שמדיניות הלחץ המרבי של הנשיא טראמפ מדרדרת את האזור למלחמה משום שישראל או החות'ים בתימן עלולים לנקוט צעד רחוק מדי שיסבך את איראן וארה"ב במלחמה. הדרך היחידה למנוע זאת, הוא הבהיר, היא להחליש את ישראל וערב הסעודית ולהשיב את ארה"ב להסכם הגרעין. 

כל חברי הצוות של ביידן המטפל בסוגיית איראן, חתומים על הסכם הגרעין ומחויבים לו. ירי טיל איראני // צילום: אי.פי.אי

ניסוי הטיל האיראני השבוע הוא סטירת לחי לתפיסה של רוברט מאלי ואנשיו של הנשיא ביידן. האיראנים לא פועלים מתוך חולשה אלא מתוך ציפייה שביידן ואנשיו עומדים לחזק אותם על ידי הסרת הסנקציות הכלכליות שחידש ממשל הנשיא טראמפ, וחידוש הגיבוי המערבי לתוקפנות האזורית שלהם. על אחת כמה וכמה אם בתור בונוס תדאג ארה"ב לפגוע בעוצמתה של ישראל ושל ערב הסעודית.

האיראנים מאמינים שככל שהם יפעלו בצורה עוינת ומתגרה, כך הממשל האמריקני החדש ילך לקראתם. התבטאויותיהם של מזכיר המדינה טוני בלינקן ושל היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן בשבוע האחרון מלמדות, שהם רואים צורך לחזור במהירות להסכם הגרעין מאחר שאיראן מתקרבת לקו הגמר במרוץ הגרעין.

על פניה, זו גישה לא רציונלית. האמריקנים מתכוונים להבטיח שמיליארדי דולרים יזרמו לאיראן ברגע שיסירו את הסנקציות - פעולה בלתי הפיכה. האיראנים מצידם נדרשים לנקוט צעדים שמגבילים את פעילותם הגרעינית אך ניתנים לביטול מיידי. 

ביוני יתקיימו בחירות לנשיאות איראן. נכון להיום, כל המועמדים הריאליים הם בכירים במשמרות המהפכה. הם לא יכבדו שום הסכם עם ארה"ב. להפך. 

המסקנה פשוטה: בניגוד למדיניות טראמפ שדוחקת את איראן לפינה, המדיניות האמריקנית הנוכחית כבר שחקה את ההרתעה ומערערת את יציבות האזור, אולי מדרדרת אותו למלחמה. ייתכן שריצת האמוק המסתמנת היא חלק מהתפיסה הכוללת של הנשיא ביידן למחוק את עקבותיו של ממשל טראמפ. לצד הצווים הנשיאותיים שנועדו למחוק את כל מדיניות הפנים של טראמפ, מגיעה החזרה להסכם הגרעין כדי למחוק את המציאות המזרח־תיכונית שנוצרה בשנים האחרונות.

וייתכן גם הסבר נוסף למהלכים האלו. כל חברי הצוות של ביידן המטפל בסוגיית איראן חתומים על הסכם הגרעין משנת 2015. כולם מחויבים לו ולתפיסה האסטרטגית שעומדת בבסיסו - שיש לחזק את איראן ביחס לישראל והמדינות הסוניות. מאלי, שאחראי להוציא את המדיניות החדשה־ישנה לפועל, מזוהה יותר מכולם עם הגישה הפרו־איראנית והאנטי־ישראלית של הממשל הקודם.

ישראל נערכת לימים קשים

אבל ישנה מדינת ישראל. בתקופת טראמפ, ישראל פעלה בשיתוף פעולה מלא עם האמריקנים כדי לפגוע בתוכנית הגרעין של איראן ונכסיה בסוריה ובעיראק. כפי שהסביר גורם בכיר במועצה לביטחון לאומי של טראמפ ל"ישראל היום", "יחד, שירותי המודיעין שלנו ושל ישראל השיגו יותר משיכולנו להשיג כל אחד לבדו".

שיתוף הפעולה הצמוד הזה כנראה ייגמר. ככל שיחלוף הזמן, היכולות של ישראל מול איראן ייפגעו יותר כשהצוות של ביידן ייכנס באופן מלא לזירה. רוב הפרשנים סברו שהודעת הרמטכ"ל אביב כוכבי כי הנחה את צה"ל להכין תוכניות תקיפה של מתקני הגרעין של איראן הופנתה או לאיראן או לארה"ב. אך על רקע הכוונה של ממשל ביידן להשיב את ארה"ב להסכם מ־2015 מה שיותר מהר, ייתכן שקהל היעד היה הציבור בארץ מחד והשותפות להסכמי אברהם מאידך. 

הביקור המתוכנן של ראש הממשלה בנימין נתניהו באבו דאבי ובבחריין בשבוע הבא, מחזק את הרושם שדבריו של רא"ל כוכבי לא נאמרו כהצהרה לצורך הרתעה אלא לצורך הכנת דעת הקהל. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו