מלחמת הקורונה משנה את פניה. סגרים שבגלים הקודמים היו אפקטיביים בהורדה מהירה של התחלואה, משפיעים כיום באופן איטי ומתון הרבה יותר. עברנו למלחמת התשה, שעימה קשה מאוד לכולנו להתמודד כלכלית, פיזית ונפשית.
בסגר השלישי אנו עדים לאלפי נדבקים בכל יום, לשיעורים גבוהים של בדיקות חיוביות ולירידה בגיל החולים הקשים הגודשים את מחלקות הקורונה בבתי החולים. הסיבה קשורה קרוב לוודאי להתפשטות המוטציה הבריטית בישראל. מנתוני משרד הבריאות עולה כי מוטציה זו, הידועה כמידבקת יותר וייתכן שאף אלימה יותר, אחראית לכ־50 עד 70 אחוזים מסך כל המאומתים כיום.
לשמחתנו, מדעני פייזר מדווחים כי החיסון שפיתחו יעיל גם נגד המוטציה הבריטית. יתרון נוסף בחיסונים המתקדמים של פייזר ומודרנה הוא ביכולת לשנות ולהתאים אותם לכל מוטציה במהירות רבה. כך, גם אם בעתיד יתגלו מוטציות שיעילות החיסון נגדן נמוכה יותר, ניתן יהיה לפתח חיסון שיהיה יעיל גם כנגד המוטציות השונות - בדיוק כפי שנעשה בכל שנה עם החיסון לווירוס השפעת.
התפשטות המוטציות מחייבת הרחבה של מבצע החיסון בקרב הישראלים. ההישג חסר התקדים של מערכת הבריאות הציבורית בחיסון עד כה, משפיע ללא ספק על קצב התחלואה. ביום חמישי שעבר פרסם משרד הבריאות נתונים ראשוניים על יעילות החיסון, שמהם עולה כי שבוע לאחר קבלת המנה השנייה, 0.04 אחוז מתוך 715,525 מחוסנים נדבקו, ו־0.002 אחוז בלבד מתוך הנדבקים נזקקו לאשפוז. לנוכח התחלואה הקשה שאנו רואים כיום בקרב נשים בהיריון וצעירים יותר שזקוקים להנשמה או לחיבור למכשיר אקמו, ברור עד כמה החיסון חשוב, יעיל ומגן.
עם זאת, מכיוון שייתכן כי יעילות החיסון נגד המוטציות תהיה נמוכה יותר מ־95 אחוזים, מתחייב מהלך של חיסון כמעט כל האוכלוסייה שיכולה להתחסן ולא להסתפק ב־75 אחוזים, המספיקים בדרך כלל לחיסון עדר. אנו גם מצפים שפייזר תבחן חיסון של בני 16 ומטה והם יצטרפו למעגל המתחסנים. כדי להצליח בהרחבת מבצע החיסון, יש לנקוט פעולות הסברה מותאמות וייעודיות בקרב המהססים להתחסן.
מלחמת ההתשה בקורונה מחייבת ללמוד לחיות לצד הנגיף מתוך הבנה כי יידרש עוד זמן לא מבוטל עד שנוכל לשוב לחיים שהכרנו. בזמן זה נדרשת השקעה במערכת הבריאות, החסרה מיטות טיפול נמרץ, מחלקות פנימיות וצוותי רפואה. המחזות שאותם ראינו בשבוע שעבר, שבהם מנהלי בתי חולים ציבוריים נאלצו להתחנן, לשבות ולבכות בטלוויזיה כדי שישמעו את זעקתם - מיותרים. לא צריך להוציא לנו את הנשמה כדי לקבל את המשאבים שלהם אנו זקוקים עבור החולים. ברור לי כי מנצלים את חוסר היכולת שלנו להגיד "לא" למטופלים, שהרי לעולם לא נסרב לקבל חולה הדורש טיפול. נעמוד בכל משימה שתוטל עלינו, אבל עלינו לעשות זאת באופן שאינו פוגע באיכות הטיפול או בחוסן של הצוותים הרפואיים, שקשה להם מאוד להתמודד נפשית עם המספר הרב של הנפטרים מהנגיף בכל יום.
אני יודע שרבים מאוכזבים מכך שהציפייה לניצחון חד ומהיר על הקורונה אינה מתממשת. לצד המחיר הנפשי והכלכלי שאנו משלמים על הפגיעה בפעילות המשק ובמערכת החינוך, אני מאמין כי אנו יכולים לתכנן אסטרטגיית יציאה מהסגר שתאפשר לנו לבנות חיים חדשים ונורמליים בצד הקורונה.
הכותב הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, מנהל ביה"ח הכללי, חבר בצוות המייעץ לפרויקטור הקורונה, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו