יעקב אחימאיר ("בני בגין: האם תקווה לתקווה?", 24.01) מבקר את החלטתו של יו"ר "תקווה חדשה", גדעון סער, לצרף את בני בגין לרשימתו. לטענתו, סער טועה בחושבו כי "בגין הוא נכס אלקטורלי יקר, שיפתה אנשי ימין לנטוש את בית הליכוד למען רשימתו. כי תנועת הליכוד היא בית, גדוש ברגשות בנאמנות. זו משפחה".
זכותו של אחמיאיר לתמוך בעמדה זו, הגם שהיא מבוססת על תחושות בטן, ופחות על עובדות. תמוהה מעט יותר, לטעמי, היא הגלישה לעבר מה שאחימאיר עצמו מגדיר כצורך "להטריד את השד העדתי". "חלק מוותיקי הליכוד בשיחות אינטימיות", כותב אחימאיר, "יביעו סלידה על כי סער לא בחר ביוצא עדות המזרח לככב ברשימת תקווה החדשה".
איני יודעת לאילו ותיקי ליכוד מתכוון אחימאיר, אבל רבים מהם מברכים לא רק על כניסתו של בגין, אלא גם על החזרה המסתמנת לערכי הליכוד של פעם - התנועה והמפלגה - שהם, כוותיקיה, כבר לא מוצאים בליכוד של היום. ובאשר לטענות לגבי אופייה של הרשימה, כאן כבר מדובר לצערי בלא יותר מהדים לספין שיוצא מתוך הליכוד, ושמטרתו היא להצמיד למפלגתו החדשה של סער תדמית "לבנה" ו"אליטיסטית". באופן לא מפתיע, ואופייני לליכוד בצורתו הנוכחית, מדובר בשיח שמתעלם, במניפולטיביות, מהעובדות.
מבקרי הרשימה ה"לבנה" של סער מפגינים יכולת מרשימה להתעלם ממספר 2 ב"תקווה חדשה", ד"ר יפעת שאשא ביטון, אישה משכילה ממוצא מזרחי, שנבחרה על ידי סער למקום השני ברשימתו, בהנהגה משותפת וכמ"מ מקום ראש הממשלה. מדובר בדמות מרכזית ובולטת בציבוריות הישראלית, אישה בעלת ניסיון רב, שכיהנה בשורה של תפקידים מרכזיים הן בפוליטיקה המוניציפלית והן בפוליטיקה הארצית.
גם מנוכחותו של מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, שהוא ממוצא מזרחי, בוחרים מבקריו של סער להתעלם באופן תמוה. יצחק הלוי מכהן כבר כ־17 שנה כראש עיר אהוד ופופולרי, שהוביל מאבקים למען תושבי אילת וקידם שורה של תוכניות בולטות. זאת ועוד, מיכל שיר ושרן השכל הן בנות לאימהות בנות עדות המזרח. שיר היא בת לאם סורית והשכל היא בת לאם מרוקאית - כולם וכולן פשוט מועלמות מכל ציוץ, פוסט או רשימת ביקורת על ה"אליטיזם" של "תקווה חדשה".
העובדות מדברות בעד עצמן: העשירייה הראשונה והלא סופית של סער כוללת ייצוג מכובד של יוצאי עדות המזרח, וזאת אף מבלי להזכיר את החצי הבוכרי במוצאו של סער עצמו.
הניסיון הבלתי פוסק של גורמים שונים לשוות למפלגת "תקווה חדשה" ארומה של מפלגה לבנה, אשכנזית ומתנשאת, שכל תכליתה הוא להחזיר את מדינת ישראל לתקופת טרום המהפך של בגין, הוא לא יותר מספין פוליטי ריק, שאינו עומד במבחן המציאות, ובמילים אחרות, פשוט פייק ניוז.