לרוץ יחד זה החלק הקל

האזרח המודע פוליטית צריך ריטלין כדי להחזיק ראש בשדה הפיצולים: כל כך הרבה מפלגות קטנות באגף השמאלי, ופיצולים שפוגעים בבטן הרכה של החלק הימני. מרוב סיעות לא רואים את האחדות, הלך הפוקוס מהשלאגר הלא נורמלי שמתקיים בשוליים הימניים, וחבל. יש כאן אירוע חד־פעמי מרגש אצל מי שרבים כבר 50 שנה מי ממשיך טוב יותר את הרב קוק, ומוכנים ללכת על כך לרב, רק שלא מסכימים איזה רב הוא־הוא הממשיך האמיתי של זצ"ל - והנה המשכנו לנוע באותם מעגלי צדק ממש. 

הימין הדתי, שלא לומר הקיצוני, תמיד מוצא סיבות להתפצל, וזה לא חדש. הנחמה היחידה, כידוע, היא שגם השמאל גילה את האור. המפד"ל ידעה פיצולים - ממנה נולדו תמ"י (תנועת מסורת ישראל, 1981) ומצ"ד (מפלגה ציונית דתית, 1983) שהפכה למורשה (1984); במקביל היתה גם מפלגת "התחיה" (1979-1992) שממנה התפצלו אל המפד"ל, וכל זה כאשר אקזמפלרים כ"מולדת" (1988), ו"צומת" (1983) נוגסות מפעם לפעם בכוחה. 

ככל שצמחה המפלגה כך רבו עסקניה, שנאותיה הפנימיות וניחוח המדנים העז. אפי איתם, זבולון אורלב, אורי אריאל, תקומה, איחוד לאומי - אם הייתם כאן בראשית שנות האלפיים, אתם בטח זוכרים את האינתיפאדה האמיתית של אותם ימים. 

והנה - דווקא אחרי שכבש הבית היהודי את המפד"ל ז"ל, ורגע אחרי שהתמוטטו לכאורה מוסדות המפלגה, נפל דבר: פתאום מתכנסים כל השונאים למפלגה אחת, שמכתירה עצמה בשם שלא היה מבייש סדרת דוקו בערוץ המדע: "מפלגת הציונות הדתית". 

עד לא מזמן מקובל היה לחשוב שמפד"לניקים ישנים שגילחו את השפם וכמהים אליו, לא ידורו בכפיפה אחת עם אנשי מרכז הרב שלא יודעים להפקיד פעם בשנה לקרן השתלמות במזרחי־טפחות, והנה שני הפלגים מיוצגים בידי חגית משה. עד לא מזמן שני הפלגים הללו התנערו משיוך כלשהו לחה"כ סמוטריץ', שהוא צעיר מדי ועז מדי ומתווכח בתקשורת - והנה הוא ראש מפלגתם בלי להידרש לסוגיות של פריימריז, שאלות רב או הצנחת מנהיגים מן החוץ. אלו ואלו היו עושים תג מחיר כדי שלא להצטייר כחברים של בן גביר הבלתי ממלכתי, שעושה פדיחות לכל המגזר עם הקיצוניות שלו, שאולי לפעמים משתרבב אליה גרגיר אמת, אבל מסכנת את הלגיטימציה של הפלג - ולפתע, כדי לא לשרוף קולות, משנים מפני השלום ומפני השטחים. כלומר רצים יחד.

נוהגים לצטט אמירה של הראי"ה קוק, שכאשר ניפץ משה רבנו את הלוחות מעל הר סיני, כל אחד לקח לידיו חתיכת שיש והחליט שמה שכתוב על אותה פיסת לוח - היא הצירוף הכי קדוש של האמת. במפלגת הקנאים יושבים עכשיו עם שברי לוחות על השולחן ומנהלים קמפיין. זה החלק הקל, רוחו של ביבי שורה. אם יעברו את אחוז החסימה - יתחיל החלק הקשה באמת, ניהול מפלגת הפלגים הזאת שרוצה לדאוג לתתי־מגזרים, שלא יודעים ולא אוהבים לוותר על פירור אחד מלוח השיש שקיבלו במתנה על הר סיני.