הנדסת התודעה הדינאמית של המטיפים לאידיאולוגיה ה"נאורה" של "רק לא ביבי", תחווה מעת לעת "מוטציות" יצירתיות, שיותאמו לנתונים המשתנים, ובלבד שישרתו את המטרה המיוחלת ב-יום הבוחר.
מערכת בחירות ממש כמו שדה קרב, מתנהלת לרוב בתנאי אי וודאות, ומפלגות נשענות על הברקות של יועצים אסטרטגיים אשר לא יירתעו מהפצת מסרים רדיקאליים, שעל פני הדברים ייראו כנועזים וכרומסים את כללי התקינות הפוליטית.
הפנדמיה המשתוללת, הממציאה עצמה מחדש באופן המאיים לצאת מכלל שליטה, הופכת כמו מטבע הדברים לציר המרכזי במסרי הקמפיינים של המפלגות השונות. על כך יקום או ייפול דבר. על העובדה כי מגפת הקורונה חרצה את גורלו של הנשיא טראמפ בבחירות לנשיאות בארה"ב, אין עוררין.
אשר על כן, אין ספק כי מתנגדיו של ראש הממשלה נתניהו ימקדו את מסריהם במה שמוגדר מחדל ההתמודדות עם המגיפה, כזה - שאינו נופל בחומרתו ממחדל יום הכיפורים - כתחמושת נפיצה בקמפיין לסילוקו מן השלטון. הם ינופפו שוב ושוב בסלוגנים של שיקולים פוליטיים, אכיפה בררנית ואינטרסים פרטיקולריים. הם יגמדו כל סממן של הצלחה, מקומית או בינלאומית של הממשלה, ויטיחו בה נתונים השוואתיים סלקטיביים הממצבים את ישראל בקטגוריה של מדינה נחשלת. לדידם, הטלת סגר לעולם תשקף הודאה בכישלון קולוסאלי בניהול המגפה, הגם שנהיר לכל כי זהו אמצעי אלמנטרי ויעיל מקדמת דנא.
ההצלחה המרשימה, ללא אח ורע, בהבטחת מלאי חיסונים בקדימה גבוהה לכל תושבי ישראל, רשומה בראש וראשונה על שמו של נתניהו; זהו מהלך שובר שוויון מבחינתו. גם המקטרגים על ראש הממשלה לא צלחו בניסיונותיהם לגמד את חלקו בעניין זה, הגם שהתמידו במאמץ הסברתי להסיט את הקרדיט אל עבר קופות החולים, יציר ארגוני אנכרוניסטי שצלח את מבחן הזמן.
מבצע החיסונים, שלכל הדעות נתפס כסיפור הצלחה פנומנאלי, בממדים עולמיים, העלה את קרנה של ישראל כמודל מוביל ליציאה אקטיבית מן המגיפה. זמינות החיסונים שימשה קטליזטור לגיבוש תכנית לאומית כלל ארצית, לחיסון של 5 מיליון איש בתוך כשלושה חודשים. היעד אינו יומרני ונוכח ההתארגנות הלוגיסטית הרי שהוא בר ביצוע. לכל הדעות - אור גדול בקצה המנהרה.
דא עקא, דווקא נתוני ההצלחה המרשימים של ישראל, שיש בהם כדי לסמן תאריך יעד ריאלי ליציאה מן המשבר הבריאותי החריף, הם לצנינים בעיני יריביו של ראש הממשלה נתניהו. מבחינתם משול הדבר למהלך של "שח" על לוח השחמט, ולפיכך יש בדבר כדי לטרוף את הקלפים באסטרטגיית הלוחמה האגרסיבית לסילוקו.
אין תימה אפוא, כי היועצים האסטרטגיים מזהים בהצלחת מבצע החיסונים את נקודת התורפה המרכזית בקמפיין נגד ראש הממשלה. מהבחינה האופרטיבית, הם מסיקים כי יש להתמקד במסרים שיטמיעו בשיח הציבורי, מידה של דיסקרדיטציה לחיסונים, יתנו ביטוי תקשורתי בולט לרמזים אודות תופעות לוואי, ויטפטפו סממני ספקנות באשר למניעים שעמדו מאחורי ההסכמות יוצאות הדופן של בנימין נתניהו עם מנכ"ל חברת "פייזר".
מבלי משים, אנו כבר חשופים למסע שיטתי ומתוחכם שנועד לשרת מטרה זו, על גבול המקיאבליזם ממש. כך למשל היה בהעלאת עניין "ועדת הלסינקי" לסדר היום הציבורי בהתייחס להתקשרות עם חברת "פייזר", גם אם היה ברור כי אין לכך יסוד עובדתי. זוהי שיטת לוחמה פסיכולוגית (ל"פ) ידועה, על תקן "לך תוכיח שאין לך אחות"...
כאשר נתניהו מצוטט באומרו "כשהקורונה עלתה ירדנו בסקרים, וכשהקורונה ירדה עלינו במנדטים", הרי שהוא ממסגר את הלוגיקה של ראשית יציאה מהמגפה עד חודש מארס 2021, קרי, ערב הבחירות, כדבר שהוא בזיקה ישירה למבצע החיסונים. זהו אפוא "סדין אדום" מנקודת המבט של אנשי "רק לא ביבי", אשר לא יבחלו בכל אמצעי לטרפד הישג פוטנציאלי זה. מבחינתם היעד הוא לקעקע את דימויו של ראש הממשלה כ"מר חיסונים" ולהציגו כמי ש"ידיו מגואלות בדם" המתים מהמגפה.
ד"ר רפאל בוכניק-חן הוא עמית מחקר במכון בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן