עברו כבר כמה שנים מאז השתתפתי בתוכנית המנהיגות של "תגלית" - "תגלית אקסל", אבל לאורך השנים הדרכים שלנו חזרו ונפגשו, פעם אחר פעם.
בחנוכה 2019, כשהעולם היה נטול קורונה, השמיים היו פתוחים ורבבות צעירים יהודים מכל העולם הגיעו לעונת החורף של תגלית בישראל, פגשתי את שלדון ואת רעייתו, ד"ר מרים אדלסון, באירוע של "תגלית" ביפו.
היו שם הרבה אנשים חשובים, ידוענים, קולגות, תורמים, אבל את הזוג אדלסון עניינו רק הצעירים בחולצות "תגלית". "מאיפה הגעתם?", הם תחקרו אותם בעיניים סקרניות, "ממה הכי נהניתם עד כה?".
בקריירה ארוכה, כאיש עסקים אבל בעיקר כנדבן ואיש חזון, שלדון מעולם לא שכח את האנשים שבשבילם הוא פעל כל העת. המשימה של "תגלית", חיבור וקירוב הלבבות בין מדינת ישראל לצעירי התפוצות, היתה יקרה לליבו. במסירות, בנחישות ובנדיבות שאין שניות להן, ד"ר מרים ושלדון אדלסון השפיעו בצורה ממשית על עתידו של העם היהודי; על החברים שרכשתי בקיץ ההוא של 2014; על הרצון שלהם להמשיך ולבקר בארץ, לחזור עם המשפחה; על העניין שהם החלו להביע במדינת ישראל - פוליטיקה, ממשל, ואפילו תרבות ומוזיקה; על זוגות שהכירו ונישאו ועל אלפי תינוקות "תגלית" שנולדו.
קשה לדמיין את העולם היהודי כיום בלי ההתגייסות של שלדון ומרים אדלסון: בזכותם, מאות אלפי צעירים בני גילי למדו לאהוב את מדינת ישראל ולהיות גאים בה.
הכותבת היא בוגרת פרויקט "תגלית"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו