הכי קל לימני להביט על תמונות ההמון מסתער על הקפיטול בוושינגטון ולומר: חחח או אוייי, זה כמו השמאלנים בבלפור; והמחופשים עם הקרניים? המקבילה האמריקנית לשושקה אנגלמאיר. זאת לא רק הזרה, ו"לי זה לא יקרה", זה להגיד: זה כבר קורה, וזה קורה לשמאל. ההשוואה הרווחת בין נתניהו לטראמפ לא נכונה כי הנה - השמאלנים החוליגנים הישראלים מתנהגים בול כמו פורעי החוק באמריקה, ובעצם אולי הם לא כאלה פורעי חוק כי חלק מהביביסטים המושבעים מצייצים בטוויטר ש"האמריקנים לא פראיירים כמו הימין בישראל", וש"בדיוק מה שקורה באמריקה עושה השמאל בבלפור... אלימות עד מצור. בול. אחד לאחד". צייצן ביביסט אחד מנסה להעיר את הציבור ולומר שהשמאל מנסה "להגיע אל נתניהו".
הימני האחראי, האידיאולוג, שכבר ראה דבר או שניים במדינה, לא ינצל את ההרס המחריד בוושינטון לניגוח מקומי. הוא לא ישמח לאידם של האמריקנים, הוא לא יזרוק בוץ על השמאל ולא יעוף על דברים שהתרחשו בשבוע שעבר בבלפור כדי לנסות להוציא משהו טוב מהאירוע. הימני הנבון יישען אחורה וייתן מבט היסטורי.
אנחנו הרי מפחדים ממה שיקרה כאן במדינה, וכשחושבים על הדרמות האלימות ששינו את פני ההיסטוריה שלנו לא חסרות דוגמאות.
טראמפ היה נשיא אדיר לישראל, פנטסטי, דמיוני. אקורד הסיום האלים והקשה הזה מרחיק אותו לעד מן הבית הלבן ויוצר זהות במשוואת הימין־אלימות שקיווינו שכבר הסתיימה.
נכון, לא כל מצביעיו עלו על מקדש הדמוקרטיה השקט בוושינגטון ואני מאמינה לו שהוא לא ידע. אבל בזיכרון ההיסטורי זה לא משנה. אלה אנשיו, והטירוף האלים רשום על שמו.
כמו שאצלנו,
רוצח ראש הממשלה לא צמח בערוגות הציונות הדתית ולא השתייך לימין הקלאסי אבל בשורה התחתונה - הרצח הזה רשום על שם הימין. עד שזה קרה - ממש מתחת לבית שלנו - היינו בטוחים שכאלה דברים מתרחשים רק באמריקה. מאז רצח רבין מדינת ישראל השתנתה, ואנחנו כבר לא אותה מדינה הודות לאדם שהגיע משורות הימין ורצח ראש ממשלה.
הוא לא היה עושה זאת - כך על פי עדותו, אלמלא שנה וחצי קודם היה קם הרופא מקריית ארבע ורוצח 29 ערבים במערת המכפלה. גם ברוך גולדשטיין לא עשה את הטבח שלו בתיאום עם גוש אמונים או עם אדם אחר משורות הימין. גם הוא גרם נזק אדיר בעצם המעשה שלו - רצח בני אדם והרס משפחות, ובנוסף חסימת מערת המכפלה ליהודים בשל החלטות ועדת שמגר, והוצאת שם רע למגזר שממנו בא.
כשאני רואה את התמונות בקפיטול וקוראת את ההסתה ברשתות החברתיות שמנסה ליצור זהות בין המתפרעים בוושינגטון לבין המוחים בבלפור, אני רק מקווה שלא יבוא העוקב האחד, הימני העצבני הלא ממש אפוי, שהמעשים הללו יבעירו בו את אש הנקמה, ויגרמו לו לקחת את המסרים של הוגי הדעות מהטוויטר צעד אחד קדימה.