כידוע, המסע לא פחות חשוב מהמטרה. ובמסע הזה, רצפת הייצור של מפעל הנקניקיות נחשפת. השבוע החל בהגשת כתב האישום המתוקן בתיק 4000 על ידי הפרקליטות. הרבה אינדיקציות היו שם, מעט נתניהו. סיפורים על "היענות חריגה" אבל בלי שום מקור להשוואה. חריג לעומת מה? לעומת מי? אבל נתקדם, כי בהמשך השבוע פורסמה תשובת הפרקליטות בשאלת אישורי היועמ"ש לפתיחת החקירות נגד נתניהו.
בגרסאות הראשונות הפרקליטות דיווחה כי אישור היועמ"ש לפתיחת בדיקה מקדמית לפני חקירה בתיקי נתניהו היה בתאריך 10 ביולי 2016, אבל מכיוון שהיו 256 פעולות חקירה שנערכו לפני התאריך הזה, דרשו פרקליטי נתניהו לראות את האישורים.
בדיון בביהמ"ש המחוזי ב־29 בדצמבר 2020, לאחר טענות הפרקליטות כי היועמ"ש אינו חייב למסור הודעה בכתב על פתיחת חקירה, קבעו השופטים כי הם אינם מקבלים את הטענות וכי הם מורים למאשימה למסור להגנה את האישורים, בפורמט הקיים לגבי כל אחד מהם בתוך שבעה ימים.
כדרכה בקודש, הפרקליטות הדליפה את התשובה קודם לעיתונות ורק אחר כך שלחה להגנה. במקום אישורים הוגש מזכר שפירט את המועדים שבהם לטענת הפרקליטות ניתנו האישורים. למחרת, בזמן כתיבת הטור הורה בית המשפט לפרקליטות לספק במיידי להגנה את הפרוטוקולים של אותם דיונים שבהם ניתנו האישורים בעל פה. היו כתבי משפט שלגלגו. גיא פלג, הפרשן המשפטי של חדשות 12, אמר: "זה מאבק של עורכי דין שנאחזים בכל זיז... הרי תיקי נתניהו לא ייסגרו בשל 'הגנה מן הצדק'... למה הפורמליסטיקה צריכה לעניין אותנו? זה משנה אם העוזרים של מנדלבליט מילאו את הטופס והכניסו לתיק?"
פלג טועה. הפורמליסטיקה מאוד מעניינת אותנו. היא לב העניין. אם אין אישור, עברו על חוק יסוד הממשלה. נזכיר, שאלמלא הפורמליסטיקה, הקלטות היועמ"ש לא היו חוסות תחת צו איסור פרסום בגלל האזנת סתר. ואלמלא הפורמליסטיקה, מנדלבליט לא היה מתעקש לקבל משי ניצן אישור בכתב שהתיק שלו נסגר מחוסר אשמה. פתאום אישור בעל פה לחקירת ראש ממשלה הוא עניין שולי?
ריבונו של עולם, מדובר פה על חוק יסוד הממשלה שקובע שלא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. למה? כי מדובר בראש ממשלה, האיש שהריבון, העם, בחר בו.
לא מדובר בפגם טכני פרוצדורלי אלא בפגם מהותי. הפרה של חוק יסוד. הפרה של החסינות השלטונית. סכנה לדמוקרטיה.
אני מביט בתאריכים במזכר והם מביטים בי חזרה ואז אני חושב שאני מבין כמה צדקו יואב יצחק ואילה חסון בפרסומיהם, וכעת התאריכים מתכנסים ומייצרים עבורי נרטיב עשוי עובדות. לא אינדיקציות.
בינואר 2016 הממשלה מאשרת את מינוי מנדלבליט ליועמ"ש. לאחר הסיבוב הידוע בבג"ץ, מתמנה מנדלבליט בפברואר 2016. כעבור חודש במארס 2016 מנדלבליט סוגר את תיק רות דוד, מגבה את שי ניצן במלחמתו בנציבת הפרקליטות הילה גרסטל (שמתפטרת חודש אחר כך) וב־3 במארס, מתקיימת על פי מזכר הפרקליטות הישיבה שבה מאשר מנדלבליט את הבדיקה בעניין נתניהו. פה נסגר מעגל.
בינואר 2019, פוגשת "במקרה" דנה ויס מחדשות 12 את היועמ"ש מתחת למשרדי הפרקליטות בתל אביב. בכתבה, מקורבי מנדלבליט סיפקו זווית מעניינת על התקופה. יש לי הרושם שהתיאור הבא קיים בחלקים המושחרים בפרוטוקולים שהפרקליטות תעביר בקרוב להגנה. אני מצטט מהכתבה מילה במילה: "בפברואר 2016 נכנס מנדלבליט לתפקידו. 'איך שאני נכנס, זורקים עלינו מבקר המדינה והמשטרה בליל של נושאים, שאריות של ביבי טורס ופרשת המעונות, כל מיני קצוות של זוטות כאלה, דברים שנראים על גבול הרכילות, ואם לא היה מדובר ברה"מ לא היו עושים כלום. אבל בכל זאת, אני מחליט שצריך לבדוק', אמר מנדלבליט למקורביו על תחילת תהליך הבדיקה בעניין ראש הממשלה.
"אז מתקיימת ישיבת 'קצה הקרחון' עם בכירי הפרקליטות, ראש אגף חקירות ניצב מני יצחקי ומפקד יאח"ה לשעבר, תנ"צ כורש בר נור. מנדלבליט אומר בישיבה: 'יש כאן יותר שכבות ממה שנראה לעין, רואים הרבה נקודות אבל עוד אין את התמונה הגדולה. תעזבו את הזוטות, כמו כביסה של שרה ופרחים, תזהו את אנשי המפתח כדי להגיע מתחת לקצה הקרחון. וזה הקו המנחה: אנחנו מחפשים רק את מה שעובר רמה של חשד סביר לביצוע עבירה'. היועמ"ש נותן בדיון אור ירוק לחוקרים לבדיקה סמויה בתיק 1000".
מתוך הסדרה "בית הקלפים" (2013)
עד כאן ויס. שימו לב, נולד יצור חדש. קדם בדיקה. הכרנו כבר בדיקה מקדמית לפני חקירה, הליך עקום אולם הליך שנתקבע. אבל מהי בדיקה שלפני הבדיקה? בדיקה שעל פי עדות מקורבי מנדלבליט לא התבססה על מידע חד וברור בגין עבירות ופשעים אלא על "קצוות של זוטות". פישינג? אם נפתחה בדיקה ב־3 במארס 2016, מדוע היה צריך לפתוח עוד בדיקה בטרם חקירה ב־26 ביוני 2016? מה היה מעמדה של הבדיקה שלפני הבדיקה?
על פי מקורבי מנדלבליט, החומרים שהובאו לפניו היו על "גבול הרכילות". האם זימונו של עוזי ארד לעדות במטרה לדלות ממנו עבירות של נתניהו אינו דוגמה לפישינג בוטה? מסע הדיג של המשטרה מתנהל בזמן שמנדלבליט לחוץ לקבל מפרקליט המדינה אישור רשמי שהתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה.
בהקלטות אפי נוה ומנדלבליט שפרסם עמית סגל ונערכו ב־2016, ברור עד כמה הנושא העסיק את מנדלבליט, שמכנה את ניצן "מניאק" וטוען שניצן ודינה זילבר תפרו אותו ואפילו מתאונן לנוה "מה זה השיטה הזאת שמחזיקים בגרון בן אדם?"
בתגובת ניצן להקלטות, הוא הכחיש קשר בין עילת סגירת התיק למנדלבליט לבין תיקי ראש הממשלה. "כידוע", השיב ניצן, "בתיקי ראש הממשלה עיקר החקירה נוהלה לאחר מארס 2017. בוודאי שקבלת ההחלטות בתיקים אלה על ידי ניצן ומנדלבליט בוצעה זמן רב לאחר מכן, שנים אחרי שניצן החליט שלא להיענות לבקשתו של מנדלבליט בדבר שינוי עילת הסגירה בתיק הרפז".
המזכר וחומרי החקירה שהעבירה הפרקליטות להגנה במשפט נתניהו מוכיחים שניצן שיקר. היועמ"ש נכנס לתפקיד, ובתוך חודש נענה לכל גחמה של ניצן, פותח בדיקה שלפני בדיקה לראש ממשלה נבחר בגלל "בליל של נושאים" ו"קצוות של זוטות".
ככה באו לעולם 256 פעולות חקירה, ללא חשד ספציפי, ללא עבירה ברורה וללא סימון גבולות גזרה. √
