עלילת דם חצופה הופצה השבוע בעיתון "הגרדיאן" הבריטי ועברה לרובנו מתחת לאף. תחת הכותרת "במבצע החיסונים של מדינת ישראל הפלשתינים מורחקים מקבלת חיסון, בזמן שהמתנחלים מקבלים חיסון", שטח הכתב המלומד, אוליבר הולמס, היושב בירושלים, את כתב האישום שלו נגד ישראל. כתב אישום מוטה, מלאכותי ומשולל כל יסוד. בליבו של המאמר, אחרי שהאשים ולכלך, גילה הכתב ש"הרשות הפלשתינית לא הגישה בקשת עזרה רשמית לישראל", לא רק זאת, אלא ש"התיאום בין שני הצדדים הופסק בשנה שעברה, לאחר שהנשיא הפלשתיני ניתק את קשרי הביטחון למשך מספר חודשים". שתי העובדות הללו נעלמו בתוך בליל תיאורים על ישראל העשירה, הפריבילגית, האטומה וחסרת האחריות, שמתגאה בחיסון של יותר מ־100 אלף ישראלים ביום וזונחת את הפלשתינים האומללים.
אבל מה לעשות שיש גם אמת, והאמת היא שמי שאחראי על הבריאות ברשות הפלשתינית זו הרשות עצמה, הן בשגרה והן בחירום. לאורך כל תקופת המגיפה סייעה ישראל לרש"פ, מתוך מניעים הומניטריים וגם מתוך אינטרסים, במתן בדיקות קורונה וציוד רפואי והן בהדרכות של צוותים רפואיים. זה כמובן לא הוזכר במאמר. לא הוזכר גם שהרש"פ עצמה התגאתה שהזמינה בעצמה מיליוני חיסונים מסין ומרוסיה. ולא הוזכר כי הרש"פ שמתלוננת על מצוקה כלכלית, משלמת באופן קבוע משכורות לרוצחים, מתעדפת אותם על חולי עמה. השנה אף הגדילה לעשות ושילמה להם מראש שלושה חודשים. לא חיסונים - משכורות לרוצחים. לא הוזכר גם המאמץ הממשלתי להביא לעלייה בהתחסנות בקרב החברה הערבית בישראל. כל דבר שעלול לחורר את העלילה, לא הוזכר. את הכתבה, אגב, ליוותה תמונה של אדם חרדי מאשדוד כשהוא מתחסן. אם כבר עלילת דם סמי־אנטישמית, אז עד הסוף.
זו לא תופעה חדשה. מדובר בחלק ממאמץ להוכיח את הריקבון המוסרי של מדינת היהודים, ולפעמים נראה שהפלשתינים הם רק תירוץ לרחשי הלב של המשמיצים. אין במאמר המדובר סקירה השוואתית או מתן פרופורציה על רמת התפרצות הקורונה ברש"פ ובעזה, שתיהן רחוקות ממציאות אסונית, אגב. בשתיהן המצב טוב לאין שיעור מבריטניה, המדינה שבה יוצא לאור העיתון, ואף מישראל שחווה גל שלישי מתפרץ בימים אלו. לא ניכר שלכותבי המאמר אכפת מהפלשתינים, קל וחומר מהאמת. יש להם מטרה אחת: להבאיש את ריחה של מדינת ישראל.
הריטואל הוא כזה: ארגוני "זכויות אדם" שבדרך כלל ממומנים על ידי ממשלות אירופה, מפרסמים כזבים על ישראל, עיתונאי תורן מתמסר מבלי לאתגר, והשקר כבר באוויר, כל דכפין ישתמש וישמיץ. המאמר עדיין מתנוסס באתר האינטרנט של העיתון, וכבר תפס לו רגליים בקרב גורמים שחוגגים על השמצת ישראל. גם הארגון היהודי־אמריקני ג'יי סטריט, שטוען שהוא פרו־ישראלי, רץ להדהד אותה (ונאלץ למחוק אחרי גל מחאה). הציבור הישראלי צריך להיות ער לשקרים, גם כשהם מתפרסמים באנגלית, ולא לקבל אותם כגזרה משמיים. שימו לב, זה קורה כל הזמן, וחובתנו היא למחות כשדורכים עלינו, לא לשתוק ולהבליג.
