מדינות רבות בעולם מביטות בהתפעלות בהצלחה של מדינת ישראל במבצע החיסונים. בתוך פחות משבועיים, חצינו את רף מיליון המחוסנים והגענו לקצב של 150 אלף חיסונים ביום. נכון ל־1 בינואר 2021, מובילה ישראל בשיעור המתחסנים ל־100 אלף נפש. לשם השוואה, הרחק מאחור נמצאות מדינות כמו בריטניה, ארה"ב וגרמניה. יתרה מזאת, מדינות אירופיות רבות בקושי התחילו במבצע החיסון.
מעבר להישג יוצא הדופן של ממשלת ישראל בהבאת החיסונים ארצה, אנו מצליחים לעמוד במשימה בזכות מערכת הבריאות הציבורית החזקה של המדינה, העוצמה הלוגיסטית, יכולת התגובה המהירה במצבי חירום, והחשוב מכל - ההתגייסות ורוח ההתנדבות בקרב הצוותים הרפואיים: אחיות שסיימו את המשמרת ומתנדבות למשמרות נוספות, צוותי אדמיניסטרציה שהקימו בזמן שיא יותר מ־200 מתחמים ברחבי הארץ, רוקחות ורוקחים, ועוד. מרגש במיוחד לראות את שורדי השואה מגיעים להתחסן במרכז הרפואי שיבא, ומאפשרים לנו להביע בכך את תודתנו לתרומתם בהקמת המדינה.
תוך כדי מבצע החיסונים, התוודענו לכמה מקרים של עובדים שסיפרו כי הם סובלים מכאבי שרירים וצמרמורת וסברו כי מדובר בתופעות לוואי של החיסון. אלא שסימנים אלה מעידים יותר מכל על מחלת הקורונה, ואכן - בבדיקה שנערכה לאותם עובדים, הם נמצאו מאומתים לנגיף.
השאלה המתבקשת היא עד כמה האדם מוגן מפני הידבקות כבר לאחר המנה הראשונה של החיסון. היעילות המרבית של החיסון מתקבלת כשבוע לאחר המנה השנייה, כלומר 28 יום ממועד קבלת המנה הראשונה. לאחר המנה הראשונה, הגוף מייצר תגובה חיסונית תאית, נוגדנים ותאי זיכרון חיסוניים נגד הנגיף. המנה השנייה של החיסון מעוררת את תאי הזיכרון ומעצימה את היכולת החיסונית של הגוף לכדי 95% יעילות.
חשוב להדגיש כי החיסון בפני עצמו אינו גורם למחלה, מכיוון שאינו מכיל את כל חלקי הווירוס.
במהלך 28 הימים ממועד מתן המנה הראשונה, הולכת וגדלה ההגנה מפני תחלואה מכ־50% לאחר עשרה ימים עד 95%. על פי תוצאות הניסוי של חברת פייזר, בקרב 5% מהמתחסנים שכן חלו בקורונה, התחלואה לא היתה קשה. בעוד הרשתות החברתיות מוצפות במידע לא מבוסס באשר לבטיחות החיסון, המציאות מוכיחה אחרת. לאחר מיליון מנות, נצפה מספר קטן יחסית של תופעות אלרגיות שחייבו טיפול. אנו ממשיכים לעקוב אחר תופעות הלוואי המדווחות על ידי המתחסנים, שברובן הגדול קלות מאוד וכוללות כאב, חום ואודם מקומיים, כאבי ראש ועייפות.
עדיין, אל לנו להניח שהמגיפה מאחורינו. מספר החולים הולך ועולה ובתי החולים, לרבות המרכז הרפואי שיבא, פתחו מחדש את מחלקות הקורונה ואת מחלקות טיפול נמרץ קורונה.
עכשיו, יותר מתמיד, חשוב שנימנע מ"אס"ק" - אווירת סוף קורס/קורונה. איננו יודעים עדיין אם גם מי שחוסן ומוגן בעצמו, אינו יכול להדביק אחרים. ישנם חיסונים, כדוגמת החיסון לפוליו, שמייצרים הגנה חיסונית לאדם, אבל אינם מונעים מווירוס הפוליו להתרבות בריריות ולהדביק אחרים.
לאור זאת, זה הזמן להפגין סולידריות ואחריות חברתית ואישית, ולהקפיד על עטיית מסיכות, ריחוק חברתי והיגיינה. המאבק בקורונה בעיצומו, ואני מאמין כי עם בוא השנה החדשה יש מקום לאופטימיות ולתקווה שבקרוב נחזור לחיי השגרה שחסרה כל כך לכולנו.
פרופ' ארנון אפק הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, חבר בצוות המייעץ לפרויקטור הקורונה, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
