קציבת הקדנציות של בכירי הפרקליטות, שעליה החליטו נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים במאי 2002, קבעה שבכירים בפרקליטות, ובהם פרקליטי המחוזות, יסיימו את תפקידם אחרי שמונה שנים בתפקיד. שמונה שנים יש לנציב שירות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה להתכונן למינויי מחליף, לבצע חפיפה כראוי ואף להכין מסיבת פרישה לבכיר/ה שיוצאים מהבועה בה שירתו עשרות שנים. כך נוהגים בכל משרד ממשלתי אחר. כך הדין מחייב.
על מנת להבין מה התרחש מאחורי הקלעים, בשקט בשקט (במקרה הטוב ברשלנות כתבי המשפט ובמקרה הרע בשיתוף פעולה) בששת החודשים שחלפו עד יום חמישי בלילה יש להזכיר את פרקליט המדינה הקודם, שי ניצן.
לאחר שניצן התמודד פעמיים לתפקיד פרקליט המדינה והפסיד לערן שנדר ומשה לדור, שפרשו זה מכבר מהפרקליטות, והועדפו על פניו על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ישב ניצן והמתין להזדמנות שלישית לזכות במשאת נפשו, תפקיד פרקליט המדינה. בתום הקדנציה בתפקידו כמשנה לפרקליט המדינה, ישב שי ניצן בביתו והמתין. מדובר במקרה חסר תקדים. משנים ליועמ"ש ולפרקליט המדינה, שסיימו קדנציות ולא מונו לתפקיד אחר, סיימו בכך את שירותם לציבור ופרשו. לא כך בעניינו של שי ניצן. בחלוף כחודשיים, מונה בהחלטת ממשלה, ללא מכרז או ועדת איתור ולאחר שנבנה תקן חדש, לתפקיד המשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים.
ההיסטוריה תמיד חוזרת בצלאח א-דין. עמית אייסמן, פרקליט מחוז חיפה, מונה ללא מכרז לתפקיד המשנה לתפקידים מיוחדים לשי ניצן במינוי בפועל למשך שנתיים. בזמן זה הוקפאה תקופת הקדנציה שלו כפרקליט מחוז חיפה, על פי דרישתו. בתקופה זו פעלה פרקליטות מחוז חיפה על ידי ממלא מקום. לאחר שהתפוצצה פרשת התבטאויותיו המיניות כלפי כפיפות לו, הוחזר אחר כבוד למשכנו בחיפה והחל את מחצית הקדנציה שנותרה לו כפרקליט המחוז. ואז, בחודש יוני השנה, בשקט בשקט, פנה היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מנדלבליט לנציב שירות המדינה הרשקוביץ וביקש באופן "חריג" להאריך את הקדנציה של אייסמן בשלושה חודשים נוספים. תקופה זו לא הספיקה למנדלבליט ואייסמן ואז שב ופנה מנדלבליט להרשקוביץ בחודש ספטמבר להאריך באופן "חריג" בשלושה חודשים נוספים.
נשאלת השאלה, מה ידעו מנדלבליט ואייסמן בנוגע לתכניותיהם לכיבוש תפקיד פרקליט המדינה בהמשך הדרך. בדומה לניצן גם אייסמן ומנדלבליט הבינו היטב שסיכוייו של אייסמן לתפקיד גדלים כל עוד הוא "על הגלגל" בתוך המערכת, בעודו יושב סביב שולחן ההנהלה ושותה קפה עם עמיתיו תוך פקיחת עיניים ואוזניים בנעשה במסדרונות צלאח א-דין, או בכרמל בחיפה.
נדמה כי הכללים והדין לא ממש עניינו אותם. תמיד יש את הרשקוביץ, נציב שירות המדינה, לחתום על הבקשה. הרשקוביץ האמון על ניהול ההון האנושי ומינויי הבכירים בשירות המדינה אחראי באופן אישי להחרגות הנוהגות כלפי בכירי הפרקליטות. בדומה למנדלבליט גם הרשקוביץ ידע היטב שאייסמן מסיים עבודתו בשירות המדינה בסוף חודש יוני השנה, אך בחר לעצום עיניו במקרה הטוב, ולא דאג שימונה פרקליט מחוז חדש.
הציבור, הממשלה, חברי הכנסת, בכירי השירות הציבורי ועובדי המדינה לא היו שומעים כלל על סאגת האישורים הבלתי מתקבלים על הדעת, כמתואר לעיל. אף כתב משפטי לא טרח לפרסם עת עמד אייסמן בפני ועדת האיתור כי אייסמן סיים זה מכבר את הקדנציה כפרקליט מחוז חיפה.
אך כאמור מנדלבליט, אייסמן והרשקוביץ ממשיכים להתנהל בשלהם וכמה שעות לקראת סיום העסקתו של אייסמן שולח נציב שירות המדינה הרשקוביץ אישור להאריך כהונת פרקליט מחוז חיפה עמית אייסמן בפעם השלישית, בו הוא מציין כי כהונת אייסמן הוארכה על ידו באישורים חריגים שניתנו בחודשים יולי וספטמבר וזאת עד ליום 31 בדצמבר, ועל משרד המשפטים היה להיערך מראש למילוי התפקיד. מדובר על בקשה לאישור הארכת המינוי בפעם השלישית ועל מנת להבטיח את ניהולה התקין של פרקליטות מחוז חיפה, מאושרת הארכה אחרונה לכהונתו של אייסמן בתפקיד פרקליט מחוז חיפה לתקופה של שלושה חודשים בלבד. במהלך תקופה זו על משרד המשפטים להשלים את תהליך סיום תפקידו של אייסמן ולהיערך לאיוש התפקיד על ידי מחליף, בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה.
מדוע מנדלבליט לא השלים את תהליך סיום תפקידו של אייסמן, בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה, בחודש יולי? בחודש ספטמבר? בחודש דצמבר?
יום קודם לכן כתב דוברו של הרשקוביץ "הגיעה אמנם בקשה בנושא ממשרד המשפטים, אך הנציב לא אישר אותה". מה קרה למהפך של הרשקוביץ במהלך השעות האחרונות ורגע לפני תום השנה כשהחליט לאשר בפעם השלישית הארכת כהונתו של אייסמן?
אמון הציבור ביועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה יכול להמשיך להמתין.
X
