חלום האסיר היהודי התגשם סוף סוף

ראיינתי את יונתן פולארד בבית הסוהר הפדרלי באטנר בצפון קרוליינה לפני חג הפסח בשנת 2005, כשליחת העיתון "מקור ראשון". פולארד, אז בן 50, היה אסיר כבר 20 שנה. אשתו אסתר דרה אז בחדר קטן וחשוך בבית מלון זול ומסריח לא הרחק מבית הסוהר. שיחת חולין קצרה עימה חשפה את האמת הקשה. שניהם היו אסירים.

בשיחתנו, למול עיניו החודרות של קצין הביטחון של מודיעין הצי האמריקני שטס לבית הסוהר במיוחד כדי להיות  נוכח בראיון, פולארד סיפר את סיפורו המסויט. הסיפור על הילדות בבית דתי אוהב ישראל, על ביקורו במחנה ההשמדה דכאו בתור נער, ביקורו בישראל בשנת 1971. הוא סיפר על אהבתו לארה"ב, אהבתו לישראל, והרגע ששתיהן התנגשו והוא בחר בישראל. 

"היה זה משהו שקרה במהלך מבצע שלום הגליל. אני לא יכול להיכנס לפרטים. היה אז רגע שגיליתי את הציניות המדהימה שבה מתייחסת ארה"ב לישראל... ואז הבנתי". "מה הבנת?", שאלתי בהיסוס. "הבנתי שאנחנו לבד".

שאלתי אותו למה, כשהבין את העוינות ששררה במודיעין הצי, הוא לא פרש ועלה לארץ. "אני לא יודע למה נשארתי. רציתי לראות כמה רע הוא 'רע' באמת. כמו מכונית שמאטה כדי להביט בתאונה בכביש מהיר כדי לאמוד את הנזק. לא יכולתי לעזוב".

על החלטה גורלית זאת, פולארד שילם ב-30 שנות מאסר ועוד חמש שנות שחרור על תנאי שבמהלכן נאסר עליו לעלות לישראל. ביקשתי ממנו אז לתאר את חייו בכלא. "אני לא רוצה להיכנס לפרטים", הוא הסביר באנחת עצב קטנה, "אך אתן לך תיאור אימפרסיוניסטי של חיי. 

החיים כאן מאופיינים ברעש בלתי פוסק, רעש שלא נגמר ושבלתי אפשרי לדמיין, כל הזמן. אלימות בלתי פוסקת. קללות. כל סוג קללה שאפשר רק לדמיין.אין מקום להיות בשקט או למצוא שקט כדי לקרוא. אתה חייב להיות ממושמע כדי לא לאבד שליטה. אתה חייב להיות ממושמע כדי לבחון מתי מצב יוצא משליטה ולהסתלק כמה שיותר מהר. אני חייב להיות מוכן אם הדלת שלי נפתחת ב-2 לפנות בוקר".

שאלתי את פולארד על מה הוא חשב כשהוא ישב בחדרו. "החלום שלי הוא להיות עם אשתי, בבית בישראל. אני דואג מאוד לשלומה. היא ניצלה מסרטן, אך סירבה לקבל טיפול כימותרפי, כי הדבר היה הורס כל סיכוי להביא ילדים לעולם. יש לך מושג איך ההרגשה עבור בעל להיאלץ לשמוע בטלפון שאשתו חולת סרטן?", הוא שאל בהבעת מועקה שאין לה סוף. 

"אני רוצה לחזור הביתה כדי שאוכל להיות עם אשתי, עם עמי ובארצי. זה כל מה שאני מבקש". 35 שנה לאחר מעצרו, יונתן פולארד סוף סוף הגשים את חלומו, חלום של אסיר יהודי הכמה לציון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו