לפני שנה נסעתי מהמכינה שאני מנהל בקבוץ כרמים שבצפון הנגב עד לאריה השואג בתל חי, על מנת להשתתף באזכרה של גיבור ישראל יוסף טרומפלדור. בדרך הארוכה חזרה חשבתי לעצמי, האם יש גיבורי ישראל שהציונות זרמה בדמם באזור מגוריי? כך נתקלתי בסיפור על אומץ וציונות של סוכן המוסד ואיש החינוך פרדה אקלום ז"ל.
סיפורו של אקלום התחיל במחוז תיגראי שבאתיופיה. כבר בגיל צעיר התעקש ללמוד ועזב את הבית כדי לרכוש השכלה. עם סיום לימודיו במכללה למורים עבד כמורה וכמנהל בית ספר ויזם הקמת בתי ספר יהודיים בשיתוף פעולה עם רשת אורט. אקלום הגיע לסודאן חסר כל, ונאלץ למכור את טבעת נישואיו כדי לממן שליחת מברק לאנשי רשת אורט. המברק התגלגל לידי המוסד, ומדינת ישראל החליטה לגייס את אקלום כסוכן מוסד בסודאן. בזכותו של אקלום עלה הרעיון להביא את יהודי אתיופיה לסודאן ומשם להעלות אותם בחסות מלחמת האזרחים במסווה של פליטי מלחמה.
אקלום הוביל את המסע הרגלי הארוך במדבר מאתיופיה לסודאן, ואת המבצע להעלאת יהודי אתיופיה בספינות דרך ים סוף. לאחר שמשפחתו עלתה לישראל והשתקעה בבאר שבע, אקלום נשאר בסודאן על מנת לדאוג לשאר היהודים שהיו בדרכם מטעם המוסד.
לכאורה, אקלום קורץ מהחומר שממנו עשויות אגדות ציוניות המופיעות בספרי הלימוד של ילדינו, אלה המעשירות את המורשת שלנו ומשמשות מודל מלא השראה לדורות הבאים. פרדה אקלום ז"ל היה מי שפעל תוך כדי סיכון עצמי, בתושייה ולעיתים גם בתחבולות, למען עליית יהודי אתיופיה לארץ. אך כל זה לא מספיק למדינת ישראל כדי שתפעל להנצחתו יחד עם שאר גדולי האומה.
השנה החלטנו במכינת עמי־חי בקיבוץ כרמים, בשיתוף עם מועצת המכינות הקדם־צבאיות, לקיים אזכרה ציבורית ראשונה לזכרו של אקלום ז"ל, ואנו קוראים לממשלת ישראל לקחת על עצמה בשנים הבאות לקיים עצרת ממלכתית רשמית לזכרו.
סיפורם הלא ייאמן של יהודי אתיופיה שעלו ברגל לישראל ראוי להערכה ולהוקרה, וקורותיהם צריכים להיות אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של החברה הישראלית. ילדיהם ונכדיהם חיים בקרבנו, ומורשתם ראויה להערכה ולמקום של כבוד בתרבות ובזיכרון שלנו, לא רק בשולי החדשות סביב חגי העדה או כנושא לדיון כשנערכות הפגנות. פרדה אקלום הוא גיבור ישראלי של כולם, וכפי שלאזכרה של טרומפלדור לא הגיעו בשנה שעברה רק יהודים יוצאי אוקראינה, כך גם האזכרה של אקלום לא שייכת רק ליוצאי העדה האתיופית. אקלום ניצב בשורה אחת עם שאר גיבורי ישראל, ויחסה של המדינה אליו צריך להיות בהתאם.
יאיר טיקטין הוא ראש מכינת עמי־חי בקיבוץ כרמים
X
