ג'ו ביידן ניצח. אפילו במפלגה הרפובליקנית הכירו בכך. מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל בירך אותו ואת קמאלה האריס. ג'ו ביידן ניצח ביושר. עשרות בתי משפט ברחבי ארה"ב, כולל העליון, גלגלו את הנשיא טראמפ ואת התביעות שהגיש הצוות המשפטי שלו מכל המדרגות. ג'ו ביידן הוא הנשיא הבא. הנשיא הנוכחי מבין את זה, וכבר מתכנן את הקאמבק שלו בעוד ארבע שנים. האדמה אינה רועדת, אין תסיסה ברחובות, חילופי השלטון יתבצעו כסדרם.
רק בישראל יש מי שעדיין לא מסוגלים להשלים עם תוצאות הבחירות בארה"ב. חלק מהישראלים מרגישים שהעם האמריקני החצוף וכפוי הטובה ממש ירק בפרצופם כשהעז להצביע למי שהוא חושב שמתאים יותר לתפקיד נשיא ארה"ב. כיצד ייתכן שיש אמריקנים שהאמינו שביידן מסוגל וראוי יותר מטראמפ? באיזו זכות הם לא מעריכים את השלום עם האמירויות או את העברת השגרירות לירושלים, לא מסוגלים לראות כמה טראמפ אוהב אותנו?
ומילא האמריקנים הליברלים, אלה כבר שנים אנטישמים. אבל היהודים האמריקנים? הם לא יודעים כמה הוא עשה למעננו? שלא לדבר על הישראלים שחיים באמריקה והצביעו לביידן, אלה בכלל ראויים לכל גנאי. איזה מין ישראלים אתם, שחושבים על עתידה של אמריקה ולא על עתיד ההתנחלויות?
הגישה הישראלית מאז ומעולם היתה שעיני כולם נשואות אלינו. אנחנו מרכז העולם, הכי חשובים, כל השאר זה רק צבעים ונקודות על הגלובוס. יש הרבה ישראלים שמאמינים שמאות מיליוני בני אדם קמים בבוקר וחושבים, יחד עם הקפה, על ישראל. שהדבר הראשון שעושה ג'ון סמית' מפנסילבניה רגע אחרי שהוא מתעורר, זה להיכנס לטוויטר ולחפש ציוצים של ד"ר גיא בכור.
הם לא מסוגלים להעלות על דעתם שלרוב העולם אין עניין בנו. שגם למי ששמע עלינו לא ממש אכפת ממה שקורה באזור. שרמת ההבנה והמודעות והעניין של אמריקני ממוצע בנו שווה לרמת העניין שלנו במתרחש בלוקסמבורג. שמעתי שהיא קיימת, מקום נחמד, עכשיו תנו לי לראות אילו מבצעים יש השנה בבלאק פריידיי בקוסטקו.
בתשעת החודשים האחרונים העולם חווה משבר עמוק. כ־300 אלף אמריקנים מתו עד עכשיו מקורונה, מיליונים איבדו את מקור פרנסתם. כשהם הלכו להצביע הם לא חשו את משק כנפי היסטוריית המזרח התיכון החדש, ולא את מלונות הפאר בדובאי מארחים הופעה של אייל גולן. לנגד עיניהם הם ראו את טובתם ועתידם ואת עתידה של החברה האמריקנית, את עצמם. זוכרים קמפיין שמאוד הצליח שכותרתו "ביבי טוב ליהודים"? אז ביידן טוב לאמריקנים. ככה לפחות הם מאמינים, והוא בכל זאת הנשיא שלהם.
