ללא אמון הציבור בשופטים, מערכת המשפט תיפגע קשות. האמון הזה צריך לנבוע מאמון הציבור במקצועיותם של השופטים, לצד אמון בדרך הבחירה שלהם. סקרים מן העת האחרונה מראים שאמון הציבור בבתי המשפט הולך ונשחק. במצב הזה, כל מי שהמערכת הזו חשובה לו צריך להיזהר בה שבעתיים, ובכלל זה שר המשפטים המופקד על מינוי השופטים.
להותיר את מערכת המשפט נקייה משיקולים זרים. ניסנקורן // צילום:יהונתן סמייה/דוברות הכנסת
לכן, גם אם שר המשפטים אבי ניסנקורן התבסס על חוות דעת משפטית מוצקה בהחלטתו למנות שופטים בהרכב חסר של הוועדה למינוי שופטים, היה נכון לנקוט מידת זהירות וממלכתיות ולמצות את הדיון בוועדה בהרכבה המלא, ותוך הפסד אפשרי אך קצר טווח, לזכות ביותר אמון למערכת בטווח הארוך.
מינוי שופטים הוא אחת הפעולות הרגישות והחשובות שנעשות בתפר שבין המערכת הפוליטית למערכת המשפט. הוועדה למינוי שופטים בישראל, בראשות שר המשפטים, מורכבת מתשעה חברים ובהם שלושה נציגי בית המשפט העליון, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שני שרים ושני חברי כנסת. "הוועדה", לדורותיה, בנתה, במינוייה מערכת משפטית מפוארת שבה מכהנים על פי רוב שופטים נקיי כפיים, בכל הערכאות. מאז הוקמה בשנות ה־50 היא התגלתה כמנגנון מאוזן שמצליח לנווט בין אינטרסים שונים ובעיקר לשמור על אי־תלותם של השופטים בפוליטיקה.
אבל בשנים האחרונות דומה שמשהו נסדק. כחלק מהביקורת הפוליטית הקשה על מערכת המשפט, טוענים פוליטיקאים, בעיקר מימין, כי במנגנון הקיים יש "הטיה פוליטית". לצד זאת, פגע באמון הציבור בוועדה גם תפקודו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, שהחשדות נגדו חישרו עננה עבה מעל טוהר שיקולי כמה מחברי הוועדה.
הביקורת על דרך בחירת השופטים, יחד עם הביקורת החריפה המוטחת במערכת המשפט, בעיקר בשל האקטיביזם שלה, עושות את שלהן. סקרים מהשנים האחרונות מגלים מגמה של שחיקה מתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט, שבכמה מן הסקרים האחרונים זוכה לאמון של פחות ממחצית מהישראלים. אלו חדשות רעות לכולנו. בסיס קיומה של מערכת משפט הוא לא יכולתה לאכוף אלא האמון בה. בלעדיו, הלגיטימציה שלה בעיני הציבור והנכונות לציית לפסקי הדין של שופטיה יפחתו.
המצב הזה מחייב את כל העוסקים במלאכת מינוי השופטים לחרדת קודש. על כתפיהם מוטלת האחריות כי במהותו אבל גם בנראותו, ההליך יהיה חף משיקולים לא מקצועיים. למרבה הצער זה לא המצב. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתחרות לא סמויה בין פוליטיקאים על מינוי שופטים "משלנו". שלא בטובתם של השופטים והמערכת, ועל גבם, הגורמים הפוליטיים בוועדה מנסים לגרוף מעבודתם הון פוליטי.
ביום ראשון, בניצוחו של שר המשפטים ניסנקורן, מינתה הוועדה 61 שופטים, ובהם שופטים מחוזיים, כאשר שלושה מחבריה, שרה ושני ח"כים - נעדרים. גם אם הפעולה הזו עומדת על בסיס משפטי איתן, ולנעדרים היתה אחריות לתוצאה, ברור שבחירת שופטים בהרכב חסר שכזה לא תורמת לאמון הציבור בוועדה ורק תביא להגברת ההתקפות על דרך פעולתה.
אי אפשר להותיר את הוועדה שבויה בידי אחרון חבריה, אבל לא פחות חשוב למצות את הדיון במינויים ולהעביר לציבור מסר מעורר אמון ככל האפשר באשר לדרך פעולתה.
בטירוף הפוליטי הישראלי, יש לעשות מאמץ עליון להותיר את מערכת המשפט חפה משיקולים זרים ופוליטיזציה - הן בדרך השפיטה והן בדרך מינוי השופטים. אם הפוליטיקה הישראלית הקטנה ולעיתים גם המלוכלכת, תנגוס גם במערכת המשפט, נעמוד כולנו בפני שוקת שבורה והיעדר יכולת לתפקוד אמין של המערכת, שהיא ליבת פעילותה התקינה של מדינה.
ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו