חיסולו של ראש תוכנית הגרעין של איראן, מוחסן פחריזאדה, היה אולי מתנת פרידה אחרונה של דונלד טראמפ לידידיה של ארה"ב באזור. חיסולו של האיש שהוביל את איראן בדרכה להפוך למעצמה גרעינית, מצטרף לחיסולו של קאסם סולימאני, המוח והמנוע מאחורי מאמציה של טהרן להשתלט על המזרח התיכון ולסגור על ישראל במלקחיים של טרור ושל טילים מתקדמים. שני מהלכים נועזים אלה הסיגו את איראן שנות דור וחשפו את סודה הכמוס: מדובר במדינה שאינה מסוגלת לשמור על סודותיה ובעיקר על בכיריה, ויותר מכך, מדינה הנרתעת לאחור כאשר מתייצבים מולה ומגיבים בנחישות ובנחרצות על תוקפנותה.
כצפוי עורר החיסול רעש וגינויים מכל עבר. בין אלו בלט האיחוד האירופי שכינה אותו "פשע פלילי המנוגד לעקרון כיבוד זכויות האדם". מתברר שחתירה לפצצה גרעינית ואיומים להשמיד את ישראל הם זכויות יסוד שלהן מחויב האיחוד האירופי ושעליהן הוא נזעק להגן.
מי שבלטו בשתיקתן היו דווקא ממשלות ערב. אבל מה שהחסירו הדוברים הרשמיים, שמילאו שלא כהרגלם את פיהם מים, השלימו ערוצי התקשורת והמדיה החברתית. שם לא היה כל ספק כי הערבים לא רק שאינם מגנים את החיסול אלא אף מברכים ומתברכים בו ובמהלומה שהנחית על ראשה של איראן. חלקם (למשל עבדאללה בן בג'אד אל־עותייבי, כתב ב"שארק אל־אווסט") אף לעגו לדמעות התנין שמזילים איראן ובן חסותה, ארגון חיזבאללה. שהרי אלו היו אחראים למרבית החיסולים, מעשי האלימות והטרור במזרח התיכון ובלבנון בעשור האחרון, וגילו לפתע כי גם את "המחסלים האיראנים" ניתן לחסל.
מתברר שבעולם הערבי אין קונים גם את הפרשנויות המלומדות שנשמעו בארה"ב וגם בישראל מפי "המומחים לדבר", ולפיהן מדובר במהלך מסוכן העלול לדחוף את האזור למלחמה כוללת. מומחים אלו חוזרים בפעם המי יודע כמה על שגיאות העבר ומתעקשים להבין את המתרחש במזרח התיכון בעיניים מערביות, כאילו מדובר במלחמה הקרה בין ארה"ב לבריה"מ. בעיניהם של אלו, הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית אינה דבר כה שלילי, ובכך הם מתעלמים ממהותו של משטר האייתוללות, מכוונותיו וממעשיו.
אחד מיסודות הברית שנרקמה בשנים האחרונות בין ישראל לבין מדינות ערב, ובמיוחד מדינות המפרץ, היה ההכרה הערבית בעוצמתה הצבאית של ישראל, והרושם העז שהותירה נכונותה להתעמת עם איראן ואף הצלחתה לבלום את היאחזותה על אדמת סוריה. הערבים אהבו את ההעזה הישראלית ומצאו בה משען ועידוד, במיוחד נוכח הקולות הנשמעים מארה"ב ולפיהם אין לה עוד עניין באזור והיא איננה מתכוונת להוסיף ולקיים בו נוכחות או להסתבך, גם לא בעבור ידידותיה, במלחמות ובמאבקים המתנהלים בו.
הרוח הגבית שמעניקות מדינות ערב לישראל ונכונותן להתייצב באופן גלוי לצידה מול תוקפנותה של טהרן מלמדות על כינונו של מזרח תיכון חדש, שונה מזה שעליו התבשרנו פעמים כה רבות בעבר. מזרח תיכון העומד בסימנה של ברית אינטרסים ישראלית־ערבית הניצבת על יסודות איתנים ובעיקר ריאליים מול האיום האיראני המהווה איום קיומי בעבור מדינות האזור.
