איקאה עוד לא נפתחה, זמן נהדר לבדוק מה מתפרק. ובכן, הילדים שלנו. לא כולם, אבל שמעתי שאלה ששייכים לחינוך הציבורי מכיתה ה' עד י"ב כבר מזמן איבדו את זה. הם, השכלתם, חינוכם, המשמעת העצמית והלימודית שלהם, ניזונים ממפגשי "זום" שבהם נחשפים בו זמנית למורים ול־30-20 תלמידים אחרים.

למה שלא נחסום כבישים למען תקצוב דור העתיד? // צילום: יהושע יוסף
אני מאלה שלא מכירים את הזוועה מקרוב. שפר עלי גורלי כי במגיפה הזאת יש לי שניים שכבר סיימו את חוק לימודיהם (אלוהים, עשה שהעולם הערבי ואנחנו נמשיך להיות באותו צד גם כשתסתיים המגיפה), והשניים הצעירים שלי נמצאים בחינוך פרטי. כשאבות שעובדים איתי מתקשים לגרד את ילדיהם מהמיטה בבוקר כדי שיראו את עצמם בזום, הבן שלי מחכה ללמוד מה זה טרינום דרך הלפטופ הקרוב למקום מגוריו.
כשאימהות מעלות בפייסבוק עדויות מצולמות משיעורי ביולוגיה שבהן 30 בנות 14 מצווחות ולא מאפשרות לבת שלהן להבין מה זו פוטוסינתזה, אני מפתחת הפרעת קשב וריכוז בעצמי, אבל הבת שלי לא בבית, היא חוזרת לכיתה כי היא בבית ספר פרטי שבו מתקיימים לימודים בקמפוס מוריק, גם בקורונה, בשגרה קפדנית שלא מתירה לפספס שום שיעור. פעם בשבועיים בדיקת קורונה. זה מאוד נדיר, וזה בעיקר מאוד יקר. אני מפרנסת יחידה וההוצאה הכי גבוהה שלי היא על חינוך. רמי לוי עושה עלי פחות.
אבל יש רק משאב אחד יקר יותר מזה שנדרש כדי לממן שכר לימוד בחינוך הפרטי, והוא השכל של הילדים שלנו. "חינוך שהמדינה מקימה אותו ומפקחת עליו יש לו מקום... רק בחינת ניסוי אחד מהרבה ניסויים מתחרים, המנוהל לשם דוגמה והמרצה... כך הדבר אלא אם כן באמת החברה בכללותה שרויה במצב נחשל עד כדי כך שלא תוכל להעמיד לעצמה מוסדות השכלה ראויים לשמם, אלא אם כן תקבל עליה הממשלה את המשימה; או אז, אכן תהיה הממשלה רשאית, בחינת הרע במיעוטו, ליטול לידיה את עסקי בית הספר והאוניברסיטאות";
כך אמר ג'ון סטיוארט מיל, פילוסוף, כלכלן פוליטי ופמיניסט אנגלי, כבר ב־1859. כלומר, הוא מראש ראה בחינוך ציבורי דבר שלא יכול להתקיים. מדוע? מיל היה ליברל אמיתי שקידש את האינדיבידואל וחשש מפני התערבות ממשלתית, אולי חשש שלא יהיו לימודי ליבה; אולי חשש שלא יהיו לימודי מורשת ברמה גבוהה; אולי פחד מממשלה שנכנעת לכוחות פוליטיים פרימיטיביים ומשפיעה בשל כך על תכנים חינוכיים בתחומי המדע והטכנולוגיה? אין לדעת.
אפשר להניח שאנגליה במאה ה־19 אינה ישראל במאה ה־21 למרות שיש כמה מעצבי אופנה שהיו שמחים להתחלף. מה שבטוח הוא שמיל סבר כי חינוך הוא הדבר הנשגב ביותר שיש להורים, ושיער כי יהיה להם חשוב לקבוע את התכנים. ואת שעות הלימוד. ולוודא שהמורים שמלמדים את ילדיהם הם אנשים משכילים מאוד ומסורים מאוד. שמשפחות ימסרו את הנפש כדי להיות מעורבות בקביעת התכנים ולתת לילדיהן את הטוב ביותר.
אבל אם סטיוארט, אביר החינוך הפרטי, היה מגיע לראות את תלמידי ישראל בקורונה של שנת 2020 ופוגש: תלמודי תורה פיראטיים לצד תיאטראות מושבתים; תיכוניסטים רדומים בהוראה מרחוק מול אוניברסיטה פתוחה משגשגת; נוער מכור לנטפליקס מול נוער עובד בקמפוסים פרטיים; הוא היה שואל את ההורים שמוציאים הון על בייביסיטר - למה, חמודים, שלא תשימו את הסכום הזה על בית ספר פרטי ונסגור עניין?
אולי יום יבוא ותקום כאן ממשלה שהחינוך יהיה חשוב לה. אולי יום יבוא והמפלגות הלא־חרדיות יהפכו שולחנות בשביל חינוך ותרבות. אולי פעם חברה בלי שטריימלים תחסום כבישים למען תקצוב דור העתיד שלה. אבל עד שזה יקרה? תצילו את עצמכם ואת הפוטנציאל של הילדים שלכם, שימו קרן השתלמות על כל אחד מהם פעם בשנה, ושיהיה בהצלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו