בעיניים פקוחות לרווחה

שמונה שנות נשיאותו של ברק אובמה היו סיוט אסטרטגי לישראל ולמזרח התיכון. אובמה השאיר את המזרח התיכון מקום מסוכן יותר משקיבל אותו. נאמנות ארה"ב לידידותיה ויכולתה להבטיח ולקיים עמדו בסימן שאלה. 

כהונת אובמה הסתיימה בצעד חריג של ארה"ב נגד ישראל במועצת הביטחון של האו"ם. בדצמבר 2016 התקבלה החלטה קשה נגד ההתנחלויות, שסיבכה את ישראל ואפשרה הגשת תביעות בבית הדין הבינלאומי והטלת סנקציות נגדה. בטרם ההצבעה מצרים, שהגישה את ההצעה, הסכימה לבטלה. ממשל אובמה התעקש שתוגש, ובתמורה גם חמאס וגם אבו מאזן וסאיב עריקאת מפת"ח בירכו את אובמה וטענו: "יום של ניצחון". בישראל הגיבו: "זוהי נטישה של ישראל. אובמה שובר עשורים של מדיניות שבמסגרתה ארה"ב הגנה על ישראל באו"ם". שגריר ישראל באו"ם הוסיף כי ההחלטה היתה מסר לפלשתינים שהם צריכים להמשיך במסלול הטרור וההסתה. 

במצרים הפגנות "האביב הערבי" הובילו להדחת חוסני מובארק, לאחר שזכה ליותר מכתף קרה מצידו של ברק אובמה, שהעביר מסר חד־משמעי לנשיא המצרי: "עזוב מייד את השלטון", ובנאום בפברואר 2011 הכריז: "סוף 30 שנות שלטונו של מובארק צריך להתחיל עכשיו". לאחר שתמך במשך 30 שנה בנאמנות בשיתוף פעולה עם ארה"ב, הוחלף מובארק על ידי תנועת האחים המוסלמים, שחתרה להקמת משטר רודני המבוסס על פרשנות נוקשה של השריעה. כתוצאה מכך ארגוני טרור חיזקו משמעותית את התבססותם בסיני והכריזו על נאמנותם למדינה האסלאמית, דאעש. הם פוצצו כ־14 פעמים את צינור הגז בין מצרים לישראל בצפון סיני, ובכך נקטעה אספקה של כ־40 אחוזים מאספקת הגז בישראל. אוטוסטרדת הברחת אמצעי לחימה לתנועת חמאס ברצועת עזה הגיעה לשיא באמצעות אלפי מנהרות הברחה בין סיני לעזה. עבור ישראל הפך האביב לחורף אסלאמי קשה ביותר. 

ברק אובמה היה זה שהתחייב בפני הציבור האמריקני כי אם משטר אסד בסוריה יעשה שימוש בנשק כימי נגד אזרחים, זה יהיה "קו אדום"; ארה"ב תתערב ותמנע פעילות זו. ג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, קבע בנחרצות באוגוסט 2013 כי משטר אסד עשה שימוש בנשק כימי וכי לממשל יש כל ההוכחות הנחוצות - "ראינו אלפי דיווחים על קשיי נשימה, שיעולים, פגיעות לב ומוות. אנחנו יודעים שאלה אזרחים סורים פשוטים. ראינו טורים של מתים - ללא שריטות; טורים של ילדים מתים בבתי החולים מהגז של אסד, מוקפים בהוריהם שסובלים מאותם תסמינים. זו זוועה בלתי נתפסת של שימוש בנשק כימי". ובכן, אובמה התחייב בפומבי לכבד סט של ערכים אוניברסליים, למנוע פשע נגד המצפון והאנושות, וגם החליט שלא לעמוד בהתחייבותו. 

מעל אלה מרחף הסכם בלימת פיתוח תוכנית הגרעין עם איראן, שאותו הוביל ברק אובמה. בתוך עשור מאז החתימה יכולה היתה איראן לפעול באופן חוקי ובתמיכת מדינות המערב לייצור עצמי של נשק גרעיני. איראן, שמנהיגיה נשבעו בכל צורה ואופן להחריב את מדינת הלאום של העם היהודי, הפכה בהסכמת אובמה לאימפריה מזרח־תיכונית. התומכות המסורתיות של ארה"ב ניצבו נדהמות מול החיזוק של איראן על חשבונן - ישראל ומצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - ושאלו את עצמן כיצד היציבות האזורית מתמוססת בהנהגת ברק אובמה, המוביל לביסוס "הקשת השיעית". כיצד התאפשרה האחיזה של רוסיה, הכוללת נמלי ים ובסיסי אוויר, התעצמה לה והפכה אותה לגורם מרכזי ופעיל. אובמה, הנשיא הדמוקרטי, הותיר מרירות, אכזבה ותסכול עמוק במזרח התיכון. 

בעוד כחודשיים תסתיים כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ ותתחיל זו של ג'ו ביידן, סגנו של אובמה. אנו נושאים עיניים פקוחות לרווחה ותפילה בלב שביידן ייטיב לקרוא את המפה המזרח־תיכונית וימנע מאיראן, המדינה מספר אחת התומכת בטרור, גישה כלשהי לנשק גרעיני, ויידע לנווט את המשך השלום בין מדינת ישראל למדינות המזרח התיכון.