1. לפי הדיווחים האחרונים, ביידן קרוב להשיג 270 אלקטורים הנחוצים לניצחון במרוץ לנשיאות. לטראמפ עדיין נותרה האופציה לערער על תוצאות הבחירות באפיקים המשפטיים, בטענה לקיומם של אי־סדרים וזיופים בעיקר סביב ההצבעות בדואר. הרפובליקנים התריעו עוד טרם הבחירות מפני הרחבת השימוש בהצבעות בדואר, אבל כדי להבין את עומק המחלוקת יש להבין את הקשרה לפוליטיקה האמריקנית באופן כללי ואת הבעיות שהיא מעוררת.
2. בארה"ב, השסועה כלכלית, חברתית ודמוגרפית, מתנהלת היום מלחמת תרבות חריפה, החוצה את אמריקה לשניים: המדינות הכחולות הליברליות והמדינות האדומות השמרניות. חלוקה זו נטבעה בציבוריות האמריקנית מאז הבחירות לנשיאות של שנת 2000 ונועדה לשקף גם את העובדה שבמרבית המדינות חלוקת האלקטורים בבחירות לנשיאות נקבעת על פי שיטת "המנצח לוקח הכל".
3לשיטה זו יתרונות וחסרונות שונים, והיא גם בנויה על הנחות ותנאים מסוימים, אבל במשך שנים היה מדובר במנגנון חשוב להכרעה במחלוקות באשר לניהול הפדרציה. הבעיה היא שהפילוג והקיטוב המאפיינים את מלחמת התרבות האמריקנית היום, והעובדה שהמנצח עשוי להיקבע בפער של כמה אלפי קולות במדינות מפתח, יוצרים לחץ עצום על שיטת הבחירות לנשיאות והאיזונים המובנים בה. אסביר.
4. למעשה, לא מדובר בשיטת בחירות אחת אלא ב־50 שיטות שונות, שכן החוקה האמריקנית האצילה למחוקקים במדינות השונות לקבוע את כללי הבחירות לאלקטורים לנשיאות. בהתאם, כל מחוקק קבע לעצמו כללים ומועדים להצבעה בדואר, כאשר הוא מאזן בין הצורך "להרתיע מפני זיופים" לבין החשש מפני "הרתעת בוחרים".
5. עם בוא מגיפת הקורונה עלתה דרישה - בעיקר בקרב המחנה הדמוקרטי - להרחיב את ההיתרים להצבעה בדואר, ולהקל את הפרוצדורות לספירת פתקי ההצבעה. השמאל הפוליטי ראה בכך הזדמנות לקדם דמוקרטיה "מלמטה למעלה" וזעק כי "כל קול קובע". זה נשמע מצוין, כל עוד לא מביאים בחשבון שהזכות להצביע שמורה לאזרחים, המעורים ומוכנים להשקיע מזמנם וממרצם בהליך הפוליטי, וכי גם בתנאי מגיפה חייבים להיות מנגנונים שישמרו על טוהר הבחירות ולא יאפשרו דילול קולות כשרים על ידי קולות מזויפים וימנעו מפקדי ארגזים וקניית קולות. עבור השמאל, המונחה על ידי פוליטיקה של זהויות, שיקולים אלה משניים.
6. לעיתים המחוקק המדינתי נענה לכך - ולעיתים סירב. כך, למשל, בטקסס, ניתן היתר להצבעה בדואר לאוכלוסייה בסיכון ולאזרחים מעל גיל 65. המפלגה הדמוקרטית ביקשה להרחיב את ההיתרים וההקלות מעבר למה שקבעו המחוקקים המדינתיים ופנתה להליכים משפטיים. בחלק ניכר מההליכים הנ"ל היא כשלה.
7. אבל היו למפלגה הדמוקרטית גם כמה הצלחות. כך, למשל, בבית המשפט העליון של פנסילבניה - הנשלט בידי שופטים המזוהים עם המפלגה הדמוקרטית - הצליחה המפלגה להאריך את הדדליין לקבלת המעטפות בדואר, שנשלחו בזמן הקובע, עד ליום שישי גם אם אין עליהן חותמת דואר. נציגי המפלגה הרפובליקנית עתרו לבית המשפט העליון הפדרלי. לטענתם, בית המשפט של פנסילבניה הפר את החוקה האמריקנית וחטף לעצמו את הסמכות הנתונה למחוקק של פנסילבניה. אבל נראה כי הנשיא רוברטס העדיף לדחות את הטיפול בעתירה לאחר הבחירות, מתוך תקווה כי תתייתר. אם הניצחון בבחירות ייחתך בפנסילבניה, לא תהיה לו ברירה אלא להכריע בעתירה לגופה. עם זאת, דרכו של טראמפ לניצחון משפטי אינה סוגה בשושנים, וגם אם יצליח להביא ראיות להוכחת זיופים ואי־סדרים בפנסילבניה, בוויסקונסין ובמישיגן, עדיין יצטרך להראות כי יש בכך כדי לשנות את תוצאות הבחירות. זהו רף הוכחה גבוה ביותר.
ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו