יריד ההבלים

הפגנות המנותקים בבלפור, בגשרים ובצמתים ממצות את עצמן. כמו שקובעים גם אלה המעודדים אותן השכם והערב: "ייתכן שהמיקוד שלהן בבנימין נתניהו גורם להן להיתקל בתקרת זכוכית מסוימת". ובכן, הקיץ חולף ועוד מעט יגיע החורף והרוחות הירושלמיות הקרירות לא ייטיבו עם המייצגים המטופשים. שוב יתכנס השמאל לתוך הדכדוך הרגיל שלו ויתחיל לייבב מול התנור החם על מר גורלו וכיצד "העם" לא הלך עימו. 

מדוכדכי השמאל ירימו ראש לתקרת הזכוכית וישאלו איך אחרי שלוש פעמים שהלכנו לבחירות הימין דחה בבוז את התזה של "רק לא ביבי"? איך אחרי שנתניהו פירק לחלוטין את המחנה הזה לרסיסים אנשי הימין לא מצטרפים אליהם למיצגים שמעליבים בראש חוצות את סמלי המדינה? שוב ניתקל בעיניים המקרינות כלפינו בוז אדנותי, והם ישאלו איך לא ראינו את האור שהם מקרינים? איך לא אימצנו את הערכים הטובים של נושאי הדגלים השחורים? ובכן, תזכרו דבר אחד: אין לנו אמון בכם. 

העובדה הפשוטה שגם במצב הקיצון שבו אנו חיים כיום לאור המגיפה שהחלה בסין והתפשטה בכל העולם, ובו מאות אלפים איבדו את מקום עבודתם, עדיין אף אחד לא רואה בכם תקווה. אתם מנהלים דיאלוג עם עצמכם בלבד. נכון, התקשורת שתמיד היתה מגויסת לעניין שלכם עושה עם המנותקים בבלפור חסד עצום. היא נותנת למפגינים שעות מסך טלוויזיוניות ומאדירה את צלילי המהפכה המתדפקת בפתח הבית. בפועל, יריד ההבלים שאתם שותפים בו קורס לתוך עצמו. 

אנו יודעים כי במהרה תאמצו את "תרבות הביטול" (Cancel culture) מאמריקה בה תרדפו כל מי שיציג עמדה שונה משלכם. שם בארה"ב יכול אדם לאבד את משרתו ומעמדו בשל הפרה של התקינות הפוליטית. אבל אנחנו כבר לא בשנות ה־50 וה־60 שבהן כפיתם את עמדותיכם באמצעות מפעלי ההסתדרות והפנקס האדום. היום נעמוד מולכם במלוא העוצמה. 

הכישלון המהדהד של התזה המדינית שלכם בנוגע להשתלבות ישראל במזרח התיכון מצביע על חוסר התוחלת בתמיכה בכם. אתם עדיין תקועים בשאלה: מה אנו יכולים לתת לפלשתינים כדי לרצות אותם ולהגיע להסכמה, לפשרה, למסמך שהם יסכימו לחתום עליו ויפרו אותו חמש דקות לאחר מכן? בכל יום מחדש מרסק בנימין נתניהו את חזונכם המקרטע לרסיסים, ומציב מולו מזרח תיכון חדש שבו ישראל משתלבת ומשתפת פעולה עם מדינות שכבר מזמן זנחו את התזה של השמאל. 

פרופ' איתמר רבינוביץ, אחד האישים המסמלים את הזיקה לאותו מושג חמקמק הקרוי "מורשת יצחק רבין" קובע השבוע באופן מוזר כך: "הנורמליזציה היא דבר מבורך, אבל לא תורמת להקטנת האתגר שמציבה הסוגיה הפלשתינית". באמת? עיצוב יחסי הכוחות מחדש במזרח התיכון, שבהם ישראל מצויה בעמדת עוצמה משמעותית יותר, אינו תורם להחלשת הסוגיה הפלשתינית? הרי נלקחת מהם תשתית המאבק שלהם. הם מתבוננים לאחור והיכן שפעם ראו תמיכה והזדהות כעת הם רואים התנגדות לעניינם. הם אומרים בכל פה כי זו בגידה נוראית ששינתה את כל מערך הכוחות ביחס אליהם. אכן, המשך שקיעתה של המורשת. 

אני תקווה שעוד מעט נלך לבחירות שיובילו להקמת ממשלת ימין יציבה שתפעל למשך ארבע שנים מלאות. השאלות שסביבן יתקיים הדיון הציבורי הן: מה מידת האמון שיש לנו בפרקליטות ובאנשים המובילים אותה במטרה להדיח את ראש הממשלה המכהן? האם אנחנו מאמינים לאביחי מנדלבליט ולשי ניצן? ועוד, האם יאיר לפיד או עפר שלח יכולים להיות ראשי ממשלה ולהוביל את ישראל להישגים מדיניים כמו אלה שבנימין נתניהו הגה, טווה והוביל למימושם? האם ניתן את הקול שלנו ליריד ההבלים בבלפור או שאנו נתמוך בכל העוצמה בהמשך כהונתו של נתניהו, בהובלת הליכוד?