הנשיא הנבחר יעצב את אופייה ופניה של ארה"ב

בשנת 2008 נבחר לראשונה בארה"ב נשיא שחור. אמריקה לא בחרה אז רק בעקרונות או בתפיסת עולם, היא בחרה נרטיב: כל אחד יכול להיות נשיא, גם אם הוא אפרו-אמריקני שגדל במשפחה לא יציבה ואין לו שום גב כלכלי. אמריקה היא של כולם, לא רק של לבנים ועשירים שמרגישים שהמדינה שייכת להם.

בשנת 2016 אמריקה של אובאמה שילמה את המחיר על בחירתו. יותר מדי אמריקנים לא סלחו לשחור הכריזמטי שהעז להתמודד ולנצח פעמיים ברוב גדול. הם הרגישו שאמריקה שלו, הליברלית, השוויונית והמכילה, היא לא אמריקה שלהם. הם רוצים חומה שתגן עליהם ממהגרים ומפעלים שמייצרים תוצרת אמריקנית וערכי משפחה, אין להם שום עניין להיכנס לשירותי גברים ולפגוש שם מישהו שנראה ומתנהג כמו אישה.

טראמפ מכר למצביעיו אמריקה שונה לחלוטין מזאת של ברק חוסיין אובאמה, כפי שהוא אוהב לקרוא לו. יחד עם סגן הנשיא מייק פנס הוא שידר עולם ערכים שונה לחלוטין מזה שאליו חותרת המפלגה הדמוקרטית. וזה לא משנה שהוא עצמו מעולם לא דבק באף אחד מהערכים הללו: מיליארדר שלא משלם מסים, הולל חובב נשים שנאמנות לרעייתו מעולם לא הייתה נר לרגליו, אוהב לתקוף ידוענים למרות שנכנס לכל בית באמריקה באמצעות תוכנית ריאליטי, ויש כוכב מוטבע על שמו על המדרכה בהוליווד.

מי שסייעה לו לנצח אז היא דווקא יריבתו הילארי קלינטון. מועמדת אפורה, מייגעת, ממסדית ונטולת יצר. אשתו של, מחוברת בכל נימי נפשה וכיסה לממסד השנוא שטראמפ כל כך אוהב לנגח. אף אחד לא הצביע לה מהבטן, החיבור אליה היה, במקרה הטוב, מהראש.

בחירות 2020 הן בחירות אחרות. כל מי שמנסה להשליך ממה שקרה לפני ארבע שנים על מה שקורה היום באמריקה טועה ומטעה. אלו בחירות בצל מגפה אחרי ארבע שנים שבהן אומה שלמה התעסקה כל יום, כל היום, בחשבון טוויטר של נשיא שצייץ מה שעלה במוחו בכל רגע נתון. אמריקה שכל מה שהדביק בין חלקיה השונים והמגוונים מתפורר, נמוג, נעלם. בארבע השנים האחרונות, כל מה שרע וחולה במקום הזה צף כמו שמן על מים, גזענות, אנטישמיות, קנאות דתית ומעל הכל - שנאה לכל מי ומה שהוא לא אני.

יש סיבה לכך שהאמריקנים נהרו לקלפיות: במישיגן, למשל, הצביעו בהצבעה המוקדמת ב-2016 כ-7,500 צעירים בגילי 29-18, בעוד בבחירות הנוכחיות, נכון לשבוע שעבר, כבר הצביעו יותר מ-145 אלף. הם נלחמים לא רק על הפחתת מסים או הגבלות אחזקת נשק, זה הרבה יותר מזה. מבחינתם זאת מלחמת חורמה על אופיו ופניו של המקום, על רקמה אנושית, חברתית ותרבותית שבכוחם לרקום מחדש - או להמשיך ולפרום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו