אחד ההישגים העיקריים של "הסכם אברהם" - אותה עסקה בין ישראל ואיחוד האמירויות ובחריין - הוא עצם שמו של ההסכם עצמו. לאחר שאיבדו תקווה לנצח את ישראל בשדה הקרב, התרכזו אויבי ישראל ביצירת נרטיב אנטי־ישראלי. שאיפתם היא למחוק את כל יסודותיה האינטלקטואליים של הציונות - לסלף את ההיסטוריה, למחוק את הלגיטימציה של התנ"ך, ולצייר את ישראל כמדינה רעה, בטח לא כמדינה המבשרת קִדמה וברכה אזורית.
אחד האפיקים המרכזיים של אותה מתקפת נרטיב הוא "כיבוש" - מילת המפתח שהפכה למזוהה ביותר עם מדינת ישראל ברחבי הקמפוסים בחו"ל, בארגונים בינלאומיים, ובקרב כלי התקשורת מסביב העולם. אותו ביטוי אפל, "הכיבוש הישראלי", טומן בחובו את כל מה שאויבי ישראל שואפים לומר: שישראל מהווה קולוניה של "האיש הלבן" בלב המזרח התיכון, דריסת רגל אירופית, ישות זרה, שמשתלטת על אדמות ערביות וגוף הפוגע בזכויות האדם של הילידים, בני הארץ המקוריים - הלוא הם הערבים הפלשתינים. איך משיבים מלחמה? כיצד נבטא את הקשר היהודי השורשי לארץ, שעומד ביסודה של מדינת ישראל, ולמחוק את תדמית הכובש חסר לב? התשובה לשאלה זו נמצאה בהסכם החדש, והיא, כמו "כיבוש", מרוכזת במילה אחת: "אברהם".
סגן הנשיא מייק פנס ביקר בישראל בינואר 2018 ונאם בכנסת וביאר את עניינו של אברהם: "לפני כמעט 4,000 שנה קם אדם ועזב את ביתו באור כשדים כדי לנסוע לכאן, לישראל. אותו אדם לא שלט בממלכה כלשהי, הוא לא חבש כתר לראשו, הוא לא פיקד על צבאות, הוא לא עשה ניסים, הוא לא אמר נבואות. אך לו הובטח כי צאצאיו יהיו רבים 'ככוכבי השמיים'. כיום, יהודים, נוצרים ומוסלמים - יותר מחצי מאוכלוסיית כדור הארץ, וכמעט כל התושבים במזרח התיכון - מתייחסים אל אברהם כאביהם באמונה".
ברור, אפוא, כי המונח "הסכם אברהם" מורה במהותו על כך שהעסקה נערכה בין צאצאי בניו של אברהם - ערבים ויהודים, ולפיכך מגדיר הדבר מחדש את הנוכחות היהודית במזרח התיכון כקדומה - ולכן לגיטימית. זה בדיוק ההפך מנרטיב ה"כיבוש". נראה גם כי איחוד האמירויות אימץ את דמותו של אברהם כגורם מאחד באזור. באבו דאבי כבר החלו בבניית מתחם דתי בעל ממדים אדירים בשם "בית משפחות אברהם", ובתוכו - כך מדווח עיתון בדובאי - "שלושה בניינים עיקריים - מסגד, כנסייה ובית כנסת, שיעודדו דו־קיום מתוך שלום וקבלת האחר של שלוש האמונות האברהמיות - נצרות, אסלאם ויהדות, בבירת איחוד האמירויות".
לאיחוד האמירויות יש אינטרס אדיר להסדיר את היחסים עם ישראל ולהביאם לידי נורמליזציה מלאה, החל בסכנה המשותפת הנשקפת מכיוון איראן ועד לשאיפה לשגשוג ולקדמה. גם עבור האמירויות המותג "הסכם אברהם" חשוב: הוא נותן ליהודים בארץ ישראל "תעודת הכשר" מוסלמי שמתיר להם להתחבר עם מדינת היהודים.
אבל אין להתפלא על כך שגורמים המתנגדים לנורמליזציה, כמו הרש"פ, רותחים מזעם. משימת חייהם היא לשלול את זכות קיומה של ישראל ולהטמיע בשיח את המונח "כיבוש". וכן גורמים עוינים לישראל ובתוכם חמאס, חיזבאללה, טורקיה ואיראן - כולם ממשיכים במגמתם לשלול את הנרטיב הישראלי, ובסופו של דבר להכשיר את השטח כדי לשים קץ לקיומה של מדינת ישראל. ובכל זאת, רוח חדשה של שיתוף פעולה אזורי מבקשת לנשוב במזה"ת, כפי שבא הדבר לידי ביטוי ב"הסכם אברהם", הצופה יחסים דיפלומטיים, כלכליים וביטחוניים בין ישראל ואיחוד האמירויות. נקווה שההסכם החדש יהיה תחילתו של נחשול שיוביל את העולם הערבי לקראת יציאה מעידן השנאה אל עבר קבלתה ואימוצה של ישראל כחברה נכבדה במשפחה השמית וכשבט חבר באזור.
הכותב הוא מנהל קשרי חוץ של היישוב היהודי בחברון
