עסקים לטווח ארוך

צבירת גירעונות בתקופת משבר מחויבת המציאות • החובות בעולם גדלים ויש רק דרך אחת להתמודד - לצמוח • וחברת החשמל מצאה דרך לא מכובדת להוריד לעצמה את עלויות הייצור

מרבית משקי הבית מגדילים את האשראי שלהם בחודשים האחרונים - מגדילים את המינוף. אנחנו נוטלים הלוואות לרכב, או ליסינג, הלוואות לדירה, הלוואות צרכניות שונות שקיבלנו בהטבות, הלוואות מכרטיס האשראי, תשלומים בהקפה ולקינוח - משיכת יתר מהחשבון. ומה עושים כשההחזרים של כל ההלוואות האלה מעיקים מדי ואנחנו לא עומדים בהם? לוקחים הלוואות נוספות כדי לכסות את ההחזרים, או במילים אחרות - מתגלגלים. 

אם גם אתם נוהגים כך - אתם בחברה טובה. כך נוהגות המדינות החזקות בעולם. ארה"ב - הכלכלה הבכירה בעולם - יודעת לייצר 19.6 טריליון דולר בשנה, אבל נכון לעכשיו החובות הלאומיים שלה מסתכמים ב־27 טריליון דולר ויחס החוב החיצוני שלה לתוצר עומד על 138%.

החוב של בריטניה עומד על 3.5 טריליון דולר, לא פחות מ־285% מהתמ"ג של חובה החיצוני. צרפת חייבת 3 טריליון דולר, והחוב החיצוני שלה שווה ל־250% מהתמ"ג שלה; איטליה חייבת קצת יותר מצרפת. ישראל היא דוגמה טובה יחסית אליהן, מכיוון שלמשבר הנוכחי נכנסנו עם יחס חוב־תוצר נמוך יחסית למקובל בעולם - 60% בלבד.

בחודשים האחרונים התרחקנו במהירות מהיחס המיוחס הזה, וככל הנראה נגיע עד לכדי 85% לקראת סוף השנה. הנתונים האלה עולים מנתוני הגירעון שפורסמו השבוע, ולפיהם בתשעת החודשים הראשונים של השנה הממשלה צברה גירעון של 102 מיליארדי שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה זעקנו כאן על הגירעון המחריד, במונחים של השנה שעברה, שהגיע ל־31 מיליארד שקלים.

בחודשים אוגוסט וספטמבר הכנסות המדינה דווקא היו גבוהות במעט מההכנסות בחודשים אלה אשתקד, אך זה כמובן חסר משמעות, מכיוון שהכנסות ממסים אינן משולמות ממש במזומן ולכן הן לא מלמדות על המצב החודשי הנתון. בחודשים אלה חלק מהנישומים רק סגרו את דו"חות 2019, או שילמו בגינם.

במבט נכון יותר של כל תשעת החודשים, נרשמה ירידה של כ־10% בהכנסות המדינה. הדרך היחידה של מדינות העולם המפותחות, וישראל בהן, להחזיר את החובות הגדולים, היא להעלות את התוצר - לצמוח מהר יותר. היקף חובות שכזה אי אפשר לצמצם רק על ידי קיצוצים בהוצאות. ישראל קיצצה את חובותיה באופן מרשים, בהשוואה למדינות העולם, בין היתר כתוצאה מהתחזקות השקל. מצד אחד בנק ישראל נלחם כדי למתן את התחזקותו, ומאידך אנחנו מרוויחים לא מעט מהתחזקותו - הן בשל היבוא המוזל והן בשל ההקלה בפירעון החובות החיצוניים.

ההתחזקות של השקל לא רק מקילה עלינו את ההחזר, היא גם מגבירה את האמון באג"ח של ישראל, מכיוון שהמלווים מאמינים בשקל ומבינים שיהיה לנו קל לפרוע את ההלוואות שלהם. אך כדי שזה ימשיך לקרות, הכלכלה של ישראל תצטרך להמשיך להיות מבטיחה וזה אומר מדיניות מעודדת צמיחה: לקרוא למשקיעים ולא להבריח אותם - גם למשקיעי נדל"ן; להוריד מסים; להקל את הביורוקרטיה; לפרק מונופולים, כולל מונופול ההסתדרות ומועצות חקלאיות. 

ככה לא עושים עסקים

לפני כשבועיים חברת החשמל יצאה בקריאות שמחה על הסכם חדש לאספקת גז טבעי, שעליו חתמה עם חלק מהשותפות במאגר תמר.

מדובר בהסכם זול בכ־10% מהמחיר המוסכם בחוזה הקודם, שתוקפו עד לסוף 2021. בהמשך הפיצה חברת החשמל טענה שלפיה נובל אנרג'י, המפעילה את מאגר תמר, סגרה את אספקת הגז לחברת החשמל, כדי שלא לספק לה גז במחיר החדש - הנמוך יותר מכפי שמוסכם עימה. הכחשה לטענה הזו פורסמה לראשונה ב"ישראל היום" - טענה שהתבררה בהמשך כלא נכונה. 

לעטות מסיכה ולהתעלם מהריח

למעשה, חברת החשמל ניהלה משא ומתן על ההסכם החתום מאחורי גבן של דלק קידוחים ונובל אנרג'י, שגם שותפה בתמר (25%), אך גם המפעילה של המאגר. הצידוק לכך הוא שהשתיים מחזיקות ב־85% ממאגר לוויתן, כך שיש להן אינטרס ברור שלא לאפשר לחברת החשמל לרכוש מתמר גז טבעי במחיר נמוך יותר. 

ברור לכל שניגוד האינטרסים הנובע מאחזקה צולבת בשני מאגרי הגז הגדולים פוגע בתחרות. זו הסיבה לכך שרשות התחרות הורתה לחברות לצמצם את בעלותן הצולבת, במקרה של "דלק קידוחים" עד כדי אפס אחזקות בתמר. במקרה של נובל אנרג'י, שאגב נרכשה על ידי ענקית האנרגיה הבינלאומית - שברון, אי אפשר לדרוש ממנה לצמצם את אחזקותיה עד אפס, מכיוון שהיא גם מפעילת המאגרים. 

חברת החשמל היא לא עוד חברה ציבורית, או פרטית. היא עדיין חברה ממשלתית, ולכן ההתנהגות שלה להשגת ההסכם הזה היא לכל הפחות לא מכובדת. מותר להניח שהיועצים המשפטיים של חברת החשמל הסבירו לה שהסכם גז מאחורי גבן של שתי שותפות בכירות, המחזיקות יחדיו 47% מהמאגר וכאמור, אחת מהן שולטת בהפעלתו - הוא הסכם בעייתי משפטית, גם אם מוכנים לעטות מסיכה ולהתעלם מהריח הרע שעולה ממנו.

נכון, כפרשן שיש לו אינטרס של צרכן חשמל, אני אמור לצהול על כך שאני עומד להרוויח 3-2 אגורות על כל קוט"ש חשמל שאצרוך במהלך 2021, אבל מחקרים מראים שלאנשים באשר הם (אגב, גם לחלק מהחיות) יש גם חוש צדק מסוים - חזק דיו כדי לא להתעוור משקל או שניים בחשבון החשמל. 

הסכם שנוי במחלוקת

ככה לא עושים עסקים. לטענת דלק קידוחים ונובל אנרג'י - טענה שלא ראיתי שמישהו הפריך בינתיים - האפשרות למכירת הגז במאגר תמר בנפרד על ידי השותפות, לפי חלקיהן במאגר, קיימת - אך היא דורשת מימוש על ידי גיבוש הסכמות ספציפיות. לפי שעה לא הופעלה האפשרות הזו בהסכם, והאפשרות הזו לא קיימת בפועל. לפיכך, ייתכן מאוד שההסכם שעליו חתמה חברת החשמל אינו חוקי.

ייתכן מאוד שחברת החשמל, יחד עם השותפות האחרות במאגר, ביקשה להפעיל לחץ באמצעות ההסכם הזה ולקבוע עובדות בשטח. ייתכן מאוד שהיא מבקשת לרתום את הממונה על התחרות, ד"ר מיכל הלפרין וגורמים ממשלתיים אחרים, כדי שזו תחלץ אותה מהתסבוכת על ידי איום ישיר או מרומז על נובל אנרג'י ודלק קידוחים, שלפיו יהיה להן משתלם יותר לקבל את ההסכם מאשר להילחם בו. לא צריך להיות משפטן כדי להבין שככה לא עושים הסכמים, בוודאי כשמדובר בחברה ממשלתית שבחרה דרך לא יפה לקבלת פנים לחברת ענק, שככל הנראה הקשרים עימה יהיו ארוכי טווח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו