סגר בגיל הרך: האם אתם מודעים להשלכות?

בדיון משותף לוועדה לזכויות הילד ולוועדת הקורונה שנערך בכנסת, בשבוע האחרון, אמרה ד"ר דינה צימרמן, ראש המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, כי בחודשים מרץ-ספטמבר, מספר הנדבקים בקורונה בגילאי לידה ועד 3 היה 5,650 וכי למרות שמבחינה יחסית מדובר באחוז מזערי, עדיין, "ילדים יכולים להידבק והם יכולים להדביק". חגי פורגס, האחראי על המעונות במשרד העבודה והרווחה, אמר שאופן היציאה מהסגר יהיה זהה לאופן שבו נעשה בחודש מרץ.

חשוב להבהיר כי הצורך ביציאה מהסגר אינו נובע רק מרצון ההורים לצאת ולעבוד, אלא גם בשל השלכות הסגר וימי הקורונה על התפתחות הילדים הקטנים שבמסגרות החינוך לגיל הרך, השכלות שעלולות להיות חמורות. בסקירת התפתחות הילד אנו דואגים לפן החברתי, לפן הרגשי, לפן המוטורי ולפן השכלי. במציאות של קורונה  שבה ילדים נשארים בבית עם הורים שאמורים תוך כדי כך גם לעבוד מרחוק, עלולה להיות פגיעה בהתפתחות ילדינו בכל המדדים. 

בפן החברתי, בין כל האחים בגילאים אחרים, הילד אינו נמצא עם קבוצת השווים לו ואם הוא ילד יחיד בבית הוא מבודד חברתית. בפן הרגשי, הילד צריך להתמודד על מקומו בהרכב המשפחתי כל היום ובמרבית המקרים אין להורים הדרכה כיצד  להתמודד עם הוויסות הרגשי, כאשר ילד חווה תסכול, הנאה, שמחה, עצב ועוד רגשות שעל המבוגרים המשמעותיים לתת מענה. אי אפשר לעשות זאת כשההורה נמצא בזום בעבודה, או מלווה ילד שלומד בזום. החשש הוא שהילד הצעיר ביותר יהיה  המוזנח ביותר, מתוך אמונה שהוא היחיד שכרגע איננו צריך לגשר על פער לימודי. 

בפן המוטורי, כל יום שבו הילדים מרותקים למסכים הם נפגעים באופן משמעותי; בישיבה לא נכונה או אפילו בשכיבה מול המסך. רמת המודעות לכך אפסית. כל הורה היה צריך בימים הללו לבנות תוכנית פעילות גופנית לילדים, כמו גם תשומת לב מירבית כיצד ואיך הילד יושב מול המסך. 

גם בצד השכלי עלולה להיות פגיעה במידה וההורים חסרי מודעות ויכולות ואינם מתאימים את המסר ואת השיח ליכולת ההתפתחות השכלית של הילד, או שהם מציפים אותו במידע ללא צורך או שהם מונעים ממנו מידע מסודר וברור. על ההורה לעשות לילדים סדר, להנחיל ידע ולהפחית חוסר ודאות תוך הפחתת עוצמתם של המצבים המאיימים,  גם כאן הדרכת הורים הייתה נותנת את המענה הראוי. 

לצד הציפייה לסיוע מצד המדינה, חשוב שהורים יזכרו את תפקידם המרכזי בדרך שילדם יחווה את התקופה. ההבנה של ההורה בנוגע לקריטיות של תגובותיו והשקעת הזמן ותשומת הלב שלו בילדיו, עשויים לתת לו כוחות ואורך רוח לעבור את התקופה הקשה, עם נזק מועט שניתן יהיה לתקנו בעתיד.

חשוב מאוד לשים לב לכל שינוי בהתנהגות הילד ולהתייעץ עם אנשי מקצוע במקרים של התלבטות בשאלה האם מדובר בשינוי התפתחותי צפוי או שינוי בעקבות המצב. יש לשים לב לילד שישן או אוכל יותר מדי ומדבר או שותק  באופן חריג. כל שינוי משמעותי בהתנהגות מחייב בחינה וקבלת מענה מקצועי במהירות (ניתן להתייעץ עם פסיכולוגית או יועצת הגן באמצעות פנייה לגננת. ניתן לפנות לקווי הסיוע שנפתחו ברשויות ובמשרדים השונים). כל המחקרים מלמדים שאבחון מוקדם של קשיים ובעיות, מאפשר התמודדות מהירה ויעילה וככל שהיא מוקדמת, הדבר משמעותי יותר. הדבר נכון גם לתינוקות ופעוטות עם עיכוב התפתחותי. שם יש צורך דחוף בטיפולים פארא-רפואיים. במציאות של הקורונה, הטיפולים נפגעים בשל הסגר ובגלל מטפלים ומשפחות שנמצאים בבידוד או חולים.

ברמה הלאומית, ברור כי במשפחות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, ילדים זוכים לפחות השקעה בחומרי יצירה, ספרים, צעצועים מעודדי התפתחות ולעיתים גם זמן איכות ותשומת לב מצד המבוגר האחראי, ובמיוחד שם, העדר מסגרת עלול להביא לפגיעה רגשית ולעיכוב קל בהתפתחות. 

זעקת התינוקות לא מגיעה לאוזני מקבלי ההחלטות. חשוב להבין כי הפגיעה בהם עלולה להיות משמעותית ונזקה רב ולהכניס זאת למכלול השיקולים בעת קבלת ההחלטות על היציאה מהסגר.

יערה שילה היא מומחית לגיל הרך במכללת אפרתה וממייסדות חינוך מלידה