השאלה הראשונה בעימות המצולם בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ויריבו סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן לא עסקה במגפת הקורונה, המשתוללת בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט. היא גם לא עסקה בכלכלה, שידעה תקופות יפות מאוד תחת ממשל טראמפ ועכשיו רואה ירידות חדות בשל המשבר העולמי. גם נושאים פוליטיים אמריקניים קלאסיים אחרים כגון חוקי נשיאת הנשק והפלות לא הועלו בראשית הדברים.
השאלה הראשונה בעימות הראשון בין שני הטוענים לכתר מנהיג העולם החופשי עסקה במינוי שופטים לבית המשפט העליון. באמצע ספטמבר נפטרה שופטת העליון היהודייה-אמריקנית רות ביידר גינסבורג, ותוך ימים אחדים הנשיא הציע מועמדת להחליפה. ככה עובדת שם השיטה - הנשיא ממנה את שופטי בית המשפט העליון.
ביידר גינסבורג, אולי כמעט כמו שהייתה שופטת מוערכת, הייתה ידוענית. דורות שלמים העריצו ומעריצים אותה על עמידתה האיתנה כנגד גזענות ואפליה, ועל תרומתה הגדולה לקידום של נשים וזכויותיהן בארצות הברית. לאוזניים ישראליות אולי נשמע מוזר שהיא הייתה פעילה פוליטית לפחות כמו שהייתה שופטת, אבל ככה האמריקנים אוהבים את השופטים שלהם - פוליטיקאים.
בניגוד לישראל, אצל ידידתנו הגדולה מעבר לים אין אפילו ניסיון להסתיר את האמת שכולם יודעים: שופטים - ובמיוחד שופטי עליון - נבחרים בראש ובראשונה על בסיס דעותיהם הפוליטיות. תפקידם במידה רבה הוא לא רק לפרש את החוק, אלא לחוות דעתם עליו. כך את אותם החוקים פירשו שופטים שונים בצורה שמרחיבה או מצמצמת את חופש הביטוי, מאפשרת ומונעת הפלות, ומתירה או מגבילה כניסת מהגרים לתחומי המדינה.
בתקופה זו הדבר מקבל חשיבות גדולה עוד יותר. טראמפ רמז כבר יותר מפעם אחת - ולא בעדינות - שהוא חושש שתוצאות הבחירות הכלליות לנשיאות יזויפו לרעתו. שופטי בית המשפט העליון האמריקני הם אלה שיצטרכו להכריע בסוגיה האם אכן כך היה או אם לאו. במציאות הפוליטית והמשפטית בארצות הברית אין כמעט צל של ספק: שופטים ליברלים יפסקו לטובת ביידן, בעוד ששופטים שמרנים יפסקו לטובת טראמפ.
כולי חשש מהול בתקווה שאתבדה שגם לפתחינו יתגלגלו בקרוב תהיות דומות, אך בעוד שבארצות הברית הכל גלוי וידוע – שופטים הם אישים פוליטיים, כאמור – אצלנו הדבר מצוי תחת עלטה מסוימת. שופטי העליון מכחישים שהם פוסקים על פי דעותיהם, למרות שברור לכל בר דעת שלא כך הדבר. התנהלות זו מקשה על ההנהגה המדינית להתמודד עם התופעה.
כמובן שמוטב לנו ששופטינו ישפטו לפי החוק ולא לפי עמדותיהם, אבל בהינתן שדעותיהם משפיעות על פסיקותיהם, מוטב לנו שהדבר יהיה גלוי וחשוף לכולם, שיודו בו קבל עם ועדה. כך תהיה להנהגה דרך להתמודד עם המצב. הודאה בכך - ומכך מפחדים השופטים - לא תשאיר ברירה מלבד לשנות את השיטה המושחתת, שבה שופטים ממנים את עמיתיהם. הדבר אולי יאפשר לנו לזכות בשופטים שמפרשים את החוק ככתוב או לפחות ייצור תהליך בחירה שקוף, שבו יינתן משקל רב יותר לרצונות האזרחים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו