הקול נתניהו, הידיים שמחון

זו האמת: אנחנו אוהבים להאשים את העניים שבתוכנו. אנחנו לפעמים סולדים מהם, ואפילו מפחדים ושונאים אותם. הם ה"אחרים" של בעלי האמצעים. אנחנו יודעים שיכולנו להיות במקומם, ולכן משכנעים את עצמנו שמשהו בהם מעוות, עצלני, חלש ולא חכם. התורה הכירה בזה ותבעה מאיתנו את אהבת העני, תמיכה בו והכנסתו למעגל הכלכלי המחזורי, באמצעות שמיטת חובות וקרקעות.

יש בפוליטיקה הישראלית יצר רע ויצר טוב, ביחס לחיים בעוני. הרע מנצל את הרגשות השליליים ומשתמש בעניים. הוא לא רק מאשים אותם בעוניים, אלא ב"מצב האומה" בכלל. היצר הטוב רואה את בני העניים שמהם תצא תורה ואת החיים בעוני, שיודעים לעשות זהב מקש ועם סיוע מאיתנו ("והחזקת בו"), גם לעמוד בגאון על רגליהם.

שר האוצר בנימין נתניהו, מתחילת שנות האלפיים, רכב על האשמת עניים. הוא דיבר על הפרזיטים שאינם רוצים לעבוד, דורות שלמים שנהנים מקצבאות ומוצצים את דמנו. נתניהו הפסיד את השלטון מייד אחר כך, עם 12 מנדטים ב-2006, והרב עובדיה יוסף שהאשים אותו באטימות והפקרת העם. ישראל בכר, היועץ הפוליטי של נתניהו, מתאר איך לקראת הבחירות ב-2009 הוא משכנע את נתניהו שרק תשלומי העברה וסיוע למשפחות, בניגוד לאידיאולוגיה שלו, יחזירו את השלטון.

נתניהו הפנים, לא שינה את האידיאולוגיה, אלא את החצנתה. אמירתו מ-2012: "בניכוי החרדים והערבים, מצבנו מצוין" חריגה. הוא מצא מי שישמיע את קולו. בשנים האחרונות מדובר בפרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

שמחון הבליח בפרובוקציות כגון "משפחה עם 8 ילדים היא חטא", האשמת הנכים ברמייה ויוזמות כגון הפחתת שכר מינימום, וביטול חובת פנסיה לעובדים זרים. הוא טען לפני כשבוע כי "העניים לא נפגעו מהקורונה", ולכן הם לא צריכים לקבל דבר.

זו רשעות או בורות, ואולי קצת משתיהן. אז כמה עובדות לטובת הפרופסור לכלכלה:

ישראל אלופת המערב במספר העובדים העניים. 

מיליון המובטלים החדשים מגיעים משם. לפי נתוני שירות התעסוקה, השכר הממוצע של המובטלים החדשים נמוך מ-7,000 שקלים. המעמד הנמוך ספג את מכת הפיטורים והחל"תים.

העניים ספגו גם את המכה הבריאותית. זו צפיפות המגורים, דלות הרשויות וגם היציאה הכפויה של העניים לעבודה, כעובדים חיוניים (קופאיות, עובדי ניקיון ושירותים וכן, גם מורות ועובדות סוציאליות).

הפער הענקי בין ילדי הפריפריות לילדי המרכז מתרחב עוד יותר בימים אלו, כאשר רק לרבע מהמשפחות של העשירון התחתון יש מחשב.

הדרישה למזון עלתה בעמותות באלפי אחוזים. היכולת של משפחה ענייה לכלכל את ילדיה במשך שבועות שלמים לא קיימת. 

הביטוח הלאומי מראה קפיצה של עשרות אחוזים בשיעורי העוני, מתחילת מרץ. הסגר הנוכחי ירע מדדים הללו.

אז הידיים ידי שמחון, אבל אי אפשר לטעות בקול. נתניהו נשאר אותו הנתניהו, ושום תזה על "ישראל השנייה" לא תשנה את זה. הוא ישמח "לנכות" את החרדים ואת הערבים, ובוחריו העניים הרבים לא מצליחים לשנות את זה. הם עסוקים בהישרדות. ברגע שהם ובניהם יעסקו בפוליטאתיקה ברצינות, תצא מהם תורה ותנפץ את הגישה המאשימה הזו.

אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם, וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות.