שום דבר ביום הכיפורים השנה בבני ברק לא דמה לימי הכיפורים בשנים עברו בעיר. בתי הכנסת לא היו מלאים; המתפללים פשוט התחלקו לעוד ועוד מניינים, שהתקיימו במקומות מאולתרים שונים ומשונים - מחניות וכיתות בתי ספר, ועד סוכות שהוקמו עוד לפני החג. העוצמה הגדולה שבכל שנה ושנה ביום הקדוש הזה, חסרה השנה.
קחו אותי, לדוגמה. כבר שנים אני נוהג להתפלל ביום כיפור בבית כנסת אחר מזה הרגיל שלי, שבו מתפללים בנוסח ובמנגינה שבהם הורגלתי להתפלל בשנות הישיבה. כבר יותר מ־15 שנה שאני מתפלל בנוסח הזה, שמרגש ומעורר אותי, ובשביל זה אני משלם גם סכום נכבד עבור מקום ליום כיפור באותו בית כנסת. השנה לא היה לי אפילו בשביל מה להתקשר ולשאול מה לגבי המקום הקבוע שלי. הגבאים שם מן הסתם שברו את הראש מה בכלל לעשות לגבי המתפללים הקבועים, אז בוודאי לא היה להם ראש למתפללים חיצוניים שבאים פעם בשנה.
אז התפללתי בבית הכנסת "הרגיל" שלי. התפילה היתה יפה ומרגשת בפני עצמה, אבל לא זאת התפילה שאליה אני רגיל. את פסח הקורונה שיבשה לנו לגמרי. מי האמין אז, לפני חצי שנה, שגם את יום הכיפורים היא תשבש לנו לחלוטין.
רחוב ז'בוטינסקי, שבעבר נהגנו ללכת אליו ביום הכיפורים בכל שנה, לראות את הפלא איך הרחוב העמוס ושוקק החיים הזה מתרוקן מרכביו פעם בשנה, הפך לנון ניוז. בשבת שלפני הוא היה ריק בדיוק כמו ביום כיפור.
ומה באשר לבתי הכנסת עצמם? ובכן, הרבה ניסיונות עברו היהודים במשך השנים, תמיד בעיקר סביב איסורים של עבודה זרה, המרת דת וכו'. השנה הניסיון שעובר עלינו הוא אחר לגמרי: ניסיון ב"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". עד כמה אנחנו אדוקים גם במצווה הזו, או שמא בשביל רגש בתפילה נסכים לעבור על מצווה מפורשת מהתורה ולהתפלל כמו שהיינו רגילים כל השנים.
בגמרא כתוב כי "הכל בידי שמיים חוץ מצינים פחים". כלומר, בענייני צינון וחום וקור - על האדם להיזהר בעצמו, זה לא בידי שמיים. גם ענייני ההגנה מהנגיף נמסרו לבני אדם - ריחוק, מסיכות, חיטוי. אתמול נבחנו משמיים אם אנחנו זהירים גם במצוות האלה, או שמא כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו ביום כיפור, נרמוס מצוות מפורשות.
משהייה בבני ברק ביום הקדוש, נדמה כי הציבור, רובו ככולו, ענה על השאלה ברגליים: התפללנו ברובנו מחוץ לבתי הכנסיות, ואלו שלא יכלו - התפללו בפנים בריחוק גדול, עם חלונות פתוחים ושמירה על כל הכללים. כי גם אם לא שמענו מספיק טוב מבחוץ את החזן שעמד בפנים, וגם אם היה חם (ועוד איזה חום!), ונוסף על כל זה עוד צמנו, לפחות יכולנו לומר לבורא עולם: עשינו הכל כדי לקיים את המצווה ביום הקדוש הזה. כעת תעשה את שלך, כדי שיום כיפור תשפ"ב כבר לא ייראה ככה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו