הלקחים שלמדנו מהכישלון הגדול של המודיעין

יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש וביקורת עצמית.

עבור המשרתים באגף המודיעין, יום הכיפורים הוא יום זיכרון לכישלון הגדול ביותר בתולדות המודיעין הישראלי. כישלון שאותו אנו זוכרים ומלמדים. לא מטשטשים, לא מקהים. אנשים מצוינים עלולים לטעות, אין לי צל של ספק שאנשי המודיעין ששירתו באגף ב־1973 היו מצוינים. חוכמתנו באגף כיום היא להשכיל ללמוד מטעויותיהם ולהפיק את הלקחים, שהרי הם נכונים היום כפי שהיו נכונים אז:

1. צניעות - אי־הוודאות המאפיינת את עבודת קצין המודיעין מחייבת יכולת להטיל ספק, אף בדעתו האישית, מבלי שהדבר ייתפס כבריחה מאחריות.

2. חובת ההתרעה האישית - מוטלת מאז ועד היום על כל המשרתים באמ"ן, בפרט על המפקדים, ובעיקר כשהדעה מנוגדת לדעת הרוב ואינה "פופולרית".

3. מקצועיות - תרבות מקצועית שמעודדת למידה ונותנת מקום לוויכוח, ביקורת והטלת ספק. זאת לצורך גיוון מקורות ודעות.

4. מוכנות - בהיותנו חלק מצבא ההגנה לישראל הבונה כוח ומתכונן למלחמה, אגף המודיעין נדרש לתפיסה מבצעית של מוכנות וכוננות, שבעה ימים בשבוע, כזקיף המתבונן מעבר לחומה, הראשון לדווח על בואו של אויב.

מאז מלחמת יום הכיפורים אגף המודיעין השתנה ללא הכר. לפתחנו שורה של אתגרים שמולם ייבחן האגף גם בשנה הבאה עלינו לטובה. על כן, חובתנו להמשיך ללמוד ולהתפתח.

המתיחות המאפיינת את גבול הצפון בחזית לבנון ואת גבול הדרום בעזה אינה מרתיעה אותנו. אנו ערוכים למלחמה אם נידרש לה, בכל עת, נחושים להתריע ולפעול בעוצמה ובתעוזה נגד כל אויב שכוונתו לפגוע בכוחותינו.

השנה נציין את החגים תחת מגבלות הקורונה, אגף המודיעין ימשיך לסייע ולתרום את כישוריו לצורך התמודדות ומיגור המגיפה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו