השבוע נפתח בחניון בית החולים בילינסון מתחם האשפוז התת־קרקעי למצבי חירום, שבו פועלות מחלקות הקורונה שלנו.
כבר בימים הראשונים חווינו חוויות מטלטלות. ע' נדבקה מנכדתה אף שכמעט לא יצאה מהבית, ונפטרה לאחר שבשעותיה האחרונות בני משפחתה נפרדו ממנה דרך חלון זכוכית.
פ', אדם בשיא כוחו שנדבק במקום עבודתו, התאשפז במצב קל. בתוך כמה שעות הוא הידרדר וכעת עומד בפני הנשמה. ב' נדבק בבית הכנסת וכעת נזקק לתמיכת חמצן כדי שיוכל להשלים משפט. בסיפורים אנושיים קשים אלו ובעוד סיפורים קורעי לב אנו מטפלים יום־יום במחלקות הקורונה.
מאתגר לטפל במחלה אלימה ומסתורית, בעלת פוטנציאל הדבקה אדיר ובתנאים פיזיים לא פשוטים. עם זאת, הצוות מפגין גבורה אמיתית המחממת את הלב ומספק טיפול מקצועי ואנושי לכלל המטופלים - יהודים וערבים, דתיים וחילונים. כולנו קיווינו שהמאמצים העילאיים שאנו עושים יסייעו לנו בריפוי החולים שמצבם קשה, בעוד שהציבור יעשה כל שביכולתו כדי למנוע את הידבקותם של אלו שלא חלו.
חשכות עינינו מדי בוקר כשאנחנו מתעדכנים על התחלואה הגוברת במדינה, מתוך הבנה שזו בהכרח תגרור עלייה בחולים במצב קשה שימצאו את עצמם במחלקות הקורונה שכבר עולות על גדותיהן. נגיף הקורונה מכה בנו. אני וצוותי הם אלו שצריכים לבשר לבן 40 שריאותיו הפסיקו לתפקד והוא יידרש להנשמה מלאכותית, שממנה סיכוי גבוה שלא יתאושש.
אנחנו אלו שצריכים לבשר למשפחה בבידוד שהיקר להם נפטר, כשהם מנועים מלבקרו בשעותיו האחרונות. אנחנו אלו שצריכים ללוות נכדה להיפרד מסבתה האהובה דרך חלון זכוכית. חלק מהמשפחות בוחרות להיפרד כשהן נכנסות ממוגנות, דרך המיגון ניתן לראות רק את העיניים.
זו עת לחשבון נפש של כולנו: האם חשוב יותר להתפלל בבית הכנסת או להציל את אבינו בן ה־80? האם חשוב יותר להפגין מאשר לשמור על הורינו שלא פגשו את נכדיהם כמה חודשים ומחכים לסיום המגיפה כדי לעשות זאת? יום הכיפורים הוא מועד לחשבון נפש. אם כל אחד יוותר בחלקת האלוהים הקטנה שלו, אנו נחסוך מעצמנו את החוויות הקשות במחלקות הקורונה, ואתם תצילו את היקרים לכם מכל.
הכותב הוא מנהל מחלקת קורונה במתחם האשפוז
התת־קרקעי למצבי חירום, ביה"ח בילינסון
