לקראת ריבונות מעשית

לא תהיה החלת ריבונות בשנת תשפ"א, סביר להניח שגם לא בשנת תשפ"ב. או תשפ"ג. את שמפניות הריבונות ההיסטורית החליפו שמפניות השלום ההיסטורי עם המפרציות, הכותרות הבוהקות בעיתון על ריבונות הוחלפו בכותרות המזרח התיכון החדש, והחמוצים באולפנים התחמצו על השלום ולא על הריבונות. החלת החוק הישראלי על חלקים נרחבים ביו"ש נדחתה למועד לא ידוע, ואולי זה דווקא לטובה. מבחן הריבונות לא נגמר, הוא רק מתחיל, ואתגרי הריבונות רק מתעצמים לאור הכמעט. 

כמו בציונות המעשית והמדינית, כך גם בריבונות. יש את הריבונות המדינית ויש את זו המעשית. הריבונות המדינית והרשמית נשענת קודם כל על דעת קהל, שמכשירה את לבבותיהם ואת מעשיהם של נבחרי הציבור והמדינאים שלנו. ולכן, המשימה הראשונה היא לשמר את שיח הריבונות חי, בועט והגיוני. במשך עשרות שנים הוא נעדר לחלוטין מהציבוריות הישראלית, ובשנים האחרונות הצלחנו לצרוב אותו חזק, אך לא מספיק. פרדיגמת הריבונות כתחליף לנסיגות עדיין שברירית והפכפכה. 

המשימה השנייה, והלא פחות חשובה, היא ריבונות מעשית. בשטח. מה שקבע את המפה של תוכנית המאה הוא בראש ובראשונה העובדות בשטח. אני לא אוהבת את המפה, אני חושבת שהיא מלאה חורים ובעיות, אבל קשה להתעלם מהעובדה שקו השרטוט עובר בקו היישובים. בשטח כיום המצב בכי רע. כבר חצי שנה לא אושרו תוכניות בנייה חדשות, והאחריות לכך מוטלת על כתפיו של ראש הממשלה נתניהו. מהצד השני, הפלשתינים לא עוצרים לרגע. בונים, שותלים, זורעים, מקימים קווי מים ובתי ספר, מעבדים אדמות - בכוונה אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. "תוכנית פיאד" של הרשות הפלשתינית היא מופת תכנוני ואסטרטגי שנועד לקבוע עובדות בשטח, ויש לממשלת ישראל הרבה מה ללמוד ממנה. אם לא נתעורר בזמן, כלומר שלשום, לא יהיה הרבה על מה להילחם בריבונות המדינית. המשימה הגדולה היא לעצור את הבנייה המאסיבית הפלשתינית באזורי C, ולדחוק את אירופה המממנת החוצה, שתתעסק בצרותיה ולא בחצר האחורית שלנו. 

נפגשתי השבוע עם ח"כ ניר ברקת מהליכוד. הוא בנה, בשיתוף "פורום קהלת" ו"פורום שילה", תוכנית אסטרטגית ליהודה ושומרון שעושה הרבה סדר ונשענת על שלושה עקרונות: התיישבות, תיירות ותעסוקה. בהתיישבות מוחקת התוכנית את הקו הירוק ומתכננת, מתוך ראייה מרחבית, איך אפשר להגיע ל־2 מיליון תושבים ישראלים ביו"ש. לתת לחיים לדבר. בתיירות נבחרו 20 אתרים ביהודה ושומרון, שמבטאים את הלב, את ארץ התנ"ך, ופונים לתיירות פנים וגם לתיירות חוץ. לתת להיסטוריה לדבר. בהיבט הכלכלי־תעסוקתי המטרה היא לתת דחיפה משמעותית ולשלש את אזורי התעשייה המשותפים ביהודה ושומרון. לתת גם לכלכלה לדבר. התוכנית כיום היא על הנייר בלבד. כדי שהיא לא תישאר רק באור הפלורוסנטים, צריך יישום בשטח, וזה נראה כרגע רחוק מהעין.

מי ייתן ותהיה זו, גם, שנת התיישבות. לא כדאי להרכין את הראש מניסיון הריבונות שלא צלח, אלא להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהמשיך למלא אותה. בדיבורים ובתודעה, אך גם בשטח. כי ריבונות עושים במעשים.