מעטות הדמויות שהלכו לעולמן באמצע העשור השמיני לחייהן, ועדיין ניתן לומר עליהן שהסתלקו בטרם עת, מבלי שזו תהיה קלישאה. על פרופ' רות גביזון, שנפטרה בתחילת השבוע, יהיה זה מדויק לומר כך.
לא רבים יודעים, אך בשנים האחרונות פעלה גביזון במרץ כדי להביא את בשורת היהדות והמשפט העברי אל החוק הכללי והבינלאומי. לנו היתה הזכות להימנות עם קבוצת רבנים שחברו לפורום שאותו הרכיבה ושבראשו עמדה, לצד דמות רבנית בכירה.
פרופ' גביזון ניהלה מערכת יחסים ארוכה ועמוקה עם עולם התוכן התורני, שבו ראתה לא רק מקור השראה, אלא גוף ידע שעשוי להעשיר את עולם המשפט הבינלאומי. בשיחותינו העמוקות עימה, שמענו ממנה מחויבות עמוקה וכנה ליצור פורום רבנים ומשפטנים כדי ללמוד, להבין ולהוציא לאור את הבשורה של התורה אל העולם המערבי. "כמעט כל נושא שאני חוקרת ועובדת עליו - אני מוצאת בתורה עומק ופתרונות שהפילוסופיה המערבית בשום אופן אינה יכולה להציע לי", הפתיעה אותנו המשפטנית הבינלאומית, שאף השמיעה את הקריאה הזו בבמות שונות ברחבי העולם.
את תחילתה של הקריאה הזו למדנו עימה באחד ממשפטי המפתח של המשפט העברי: "חביב אדם שנברא בצלם". לא "יהודי", לא "בן חורין" ואפילו לא "אזרח". אדם באשר הוא אדם, הדגישה גביזון כשהיא מתווה את דרכה הפילוסופית והפרקטית על מעמקי הגות התוכן העברי. בסדרת מפגשים ארוכה וענפה עסקנו בעשרות נושאים שבממשק בין המשפט להגות היהודית, שהדגישו בפני המשתתפים את התבונה, התקדים והעקרונות שבמשפט העברי, אשר עשויים לקדם באופן עמוק את תפיסת המשפט הבינלאומי והכללי.
בדרכה, סללה פרופ' גביזון את דרך הזהב, שבאמצעותה שאבה את יסודות המשפט היהודי אל המשפט האוניברסלי, וראתה ברום קומתה את השפעתה העצומה של תפיסת היהדות על אתגרי המשפט של המאה ה־21. "מפגשי הלימוד והעיון היו מרחיבי דעת, וזיהו בסיס משותף רחב של הנחות יסוד הקשורות לחיוניות של לכידות", כתבה לנו פרופ' גביזון לאחר אחד המפגשים. "הסכמנו על חיוניות של תרבות עשירה ועמוקה כבסיס להתנהלות שוטפת בכלל, ובוודאי במקום שבו מעורבות שאלות של זהות היסטורית ורעיונית", הוסיפה.
"הסכמנו כי יסודות כאלה קיימים ביהדות הדתית, וחסרים אצל מי שלא גדלו בסביבה תרבותית עשירה. הסכמנו כי עקרונות של מסורת חייבים להתכתב עם מציאות החיים. תורה במובן הרחב של המילה צריכה להיות תורת חיים, כלי עזר לניהול של חיים טובים, חיים שיש בהם כבוד לפרט ולחשיבותו ורגישות למרקם החיים ולציבור שבו אדם חי. היהדות, כתרבות עשירה וגדולה, נותנת מענים מורכבים ומתוחכמים לשאלות של חיים ומוסר ושל ארגון החברה. הסכמנו גם על היכולת העצומה של היהדות לספק תשובות מותאמות לצרכים העומדים על הפרק", כתבה לנו.
מותה של פרופ' גביזון הוא אבדה גדולה לעולם המשפט הכללי, למשפט העברי, ולדרכה פורצת הדרך לשילובם של שני עולמות המשפט. יהי זכרה ברוך.
בצלאל שטאובר הוא חוקר החברה החרדית ויחסה לחברה בישראל, רוני קרביץ הוא מרצה וסופר בתחום ההגות והמשפט העברי
