כנסת יקרה, בלי לערב הורים

לפעמים, בעת הצפייה בשידורים הישירים מן הדיונים בערוץ הכנסת, אני מרים את ראשי מעלה, אל עבר הרקיע. לא, איני מנסה לנחש את תהפוכות האקלים, אם גם בימי הקיץ האלה השמיים מתקדרים בעננים. אני חש כי משהו מתרחש שם, למעלה. לפעמים יכול אני לחוש כי מתנהל לו למעלה שיח המתאפיין בנימה של התמרמרות, של כעס. מדמיין אני כי השוכנים עתה במרומים, אלה שבילו את שנות המעשה למטה, כאן על קרקע המציאות, לא זוכים עתה למנוחה נכונה שהם זכאים לה בתום תהפוכות חייהם על האדמה. 

אבל לאחר הרהורים מתמשכים, הגעתי לפשר קולות המרמור המגיעים אלינו, ולא במעומעם, מלמעלה. מקורם של הקולות הוא כאן, בירושלים, בכנסת, ועוצמתם היא שמגיעה לרקיע. השוכנים במרומים מוטרדים מאוד מן הדברים שמגיעים לאוזניהם: כי כמה מן הח"כים, לרבות הבכירים שבהם, מזעיקים לעזרתם את אבותיהם שבמרומים. למה? כי מעל דוכן הנואמים, בעת השמעת נימוקיהם למען עניין זה או אחר, הם מסתייעים באבות, בנאומיהם או בכתביהם, כפי שהם ביטאו אותם בשנות פעילותם על פני האדמה. 

ועתה, בהיותם שוכנים במרומים, כאשר מגיעים אל האבות הקולות מאולם המליאה, הם מתמרמרים, כאומרים: "מדוע אתם מטרידים אותנו? הרי סיימנו את פעילותנו, מגיעים לנו ימי מנוחה ורגיעה, ולמה אתם מפריעים את מנוחתנו כאן, למעלה?". 

ובכן, מי הם המטרידים, משמיעי הקולות מן הקרקע? ראש הממשלה נתניהו ויו"ר האופוזיציה, ח"כ לפיד, הם שנסתייעו בימים אלה, בנאומי הפולמוס, בציטוטים מתוך מה שאמרו או כתבו אבותיהם, עתה שוכני גן עדן. 

כידוע, גם בעברם של האבות היו ימים של עשייה פוליטית. נתניהו, בעת שהתנגד עתה להצעת חוק שהגיש לפיד, ציטט דברים שאמר לפיד־האב, יוסף לפיד ז"ל, בהיותו שר המשפטים. נתניהו סיפר, כי לפיד האב השמיע בעבר דעה המנוגדת לחלוטין לדעתו היום של בנו, ח"כ יאיר. כדי לנגח את לפיד הבן ציטט נתניהו את דעתו הסותרת של לפיד האב בדברו כשר המשפטים. וכך נהג גם לפיד הבן, במענה לנתניהו: הרי אביך, כך הטיח לפיד בבנימין נתניהו, יעץ לך בזמנו עצות שאם היית מממש אותן, היית נחלץ מצרותיך המשפטיות היום. 

לי נראה כי כאשר שמעו האבות, השוכנים במרומים, את דברי בניהם שנאמרו בימים אלה בכנסת, הם כעסו מאוד. זה היה גם פשר השיח המתמרמר שלהם. וסיבת הכעס: הבנים, בנימין נתניהו ויאיר לפיד, לא ביקשו רשות מאבותיהם לצטט מדבריהם בעבר. אולי רק ניהלו עימם שיח בשעות חלומות הלילה. הרי יצירת שיח בין נוכחים על קרקע המציאות לבין שוכני גן עדן, עד כדי קפיצה טכנולוגית כזאת, לכך עדיין לא הגענו. וישנה אמירה הנשלפת לא אחת בשיח העממי, לאו דווקא בשיח שבין נשואי פנים כמו חברי הכנסת. זו האמירה שראוי להשמיע אותה, ובעיקר לשנן אותה עתה במיוחד: "בלי הורים!" 

ראוי שהנבחרים יסתייעו בנאומיהם, בפולמוסיהם, בהנמקות מקוריות. בוודאי מקוריות, אך בלי הורים! כך נאפשר להם מנוחה נכונה.