דילמת הבחירות של נתניהו

ספק אם הקורא הסביר מצליח לעקוב אחרי ההתגוששות המתישה בין הליכוד לכחול לבן. רובנו עסוקים בחופשת הקיץ ומתעניינים בעיקר במשבר הכלכלי והבריאותי. הקרב על תקנון הממשלה ומילים כמו "פריטטית" ו"טרומית" יוצרים הפסקת קשב מיידית כמו צמד המילים "פרשת הרפז".

מה אתם כן צריכים לדעת? שיש שני נהגים ששתו מיץ אומץ, עלו על מכוניות ודוהרים זה מול זה. אם אף אחד מהם לא יזיז את ההגה, אנחנו בדרך הבטוחה לתאונה קטלנית ושמה בחירות. 

מי יזיז את ההגה? תלוי בשאלה מי חושב שיש לו יותר מה להפסיד. על פניו זה היה אמור להיות גנץ. הסקרים וכל מי שעיניו בראשו מבינים שהליכה לבחירות תרסק את גנץ ואת מפלגתו במקרה הטוב אל עשרה מנדטים, ובמקרה הרע, מול קמפיינים אגרסיביים על קהל היעד שלו, גם להרבה פחות מזה. כניסה עתידית של גנץ ללשכת ראש הממשלה היא הדבר היחיד שעוד יכול להרים את מעמדו ומפלגתו מהקרשים. מנגד - גנץ מתוסכל, כועס, רותח, מרגיש שרימו אותו ואומר עד כאן. אין עוד ויתורים.

ההחלטה נמצאת בידיים של נתניהו, שבימים אלה מתלבט. דילמת נתניהו ברורה: הממשלה לא עובדת, אין הישגים להראות לבוחרים, והתחושה היא שככה אי אפשר לעבוד ושזה ממילא ייגמר בבחירות. 

וכך, השאלה "למה ללכת לבחירות עכשיו?" הופכת, מבחינת נתניהו, לשאלה "למה לא ללכת?" הכרזה על בחירות עכשיו משמעותה הליכה אל הקלפי עוד לפני פתיחת שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו. מערכת בחירות בתאריך מאוחר יותר תלווה בתמונות שלו מבית המשפט ובאימת הקורונה בחורף, שעלולה להיות משמעותית יותר. לזה נוסיף את העובדה כי לראשונה בימים אלה הסקרים מנבאים לגוש הימין יותר מ־60 מנדטים גם בלי ליברמן, ונסיק שכל השיקולים הפוליטיים הם ללכת לבחירות. 

אז למה לא בחירות? כי המדינה בקטסטרופה. אנשיו של נתניהו חוזרים ומתעקשים שהוא עצמו אומר שבחירות הן אסון למדינה. אם אכן מדובר באסון, כניעה בעניין התקציב היא מכה בכנף, לא קלה אבל עדיין רק מכה. בוודאי לא אסון. ועל כן ברור שההחלטה נמצאת אך ורק בידי נתניהו, שעדיין לא החליט. התקציב, כמובן, הוא רק תירוץ.