ליאיר נתניהו בכל זאת יש חיים קשים בתוך כל השמנת, מדי פעם הוא פולט אותה עלינו בול בפוני. השבוע הוא עשה זאת שוב, עם הביטוי השמימי: חייזר. אז מה זה השטויות האלה, חייזר?
תופעה שקיימת בעיני המתבונן. מתוך הסדרה "הנותרים"
שמעו סיפור: ביום שבו פורסם הציטוט המביך השתתפתי בצילומים לתוכנית טלוויזיה שתעלה בקרוב באחד הערוצים. ממש נהניתי על הסט, הכל ברמה גבוהה: הטקסטים, הקייטרינג, הצוות. הסתחבקתי עם המפיקה והתאורן והצלמים, הבמאי קרס מהבדיחות שלי והכל נראה מרנין עד הרגע ההוא שבו ישבתי בחדר האיפור, ותוך כדי מייק־אפ שאלה המאפרת: "את גרה כאן, נכון?" צילמנו בפלורנטין, עניתי שלא.
"אז מאיפה את מגיעה?"; "מאפרת", השבתי.
הס הושלך בחלל הרחב עם התקרות הגבוהות. "מה, את משם?"
"למה את מתכוונת, משם?"
המאפרת בלעה את הרוק מתחת למסיכה וניסתה לדייק את הרי החושך: "את גרה בהתנחלות?"
"אם למועצה מקומית המונה 13 אלף נפש את קוראת התנחלות, אז בהחלט".
"אה", ניסה הסאונדמן לרכך את האווירה, "פשוט בדרך כלל מי שגר שם הוא דתי".
"אני דתייה", אמרתי.
ההס הושלך שנית, ונדמה היה שמצדה נופלת בשלישית. הכיבוש משחית כבר 53 שנים, אין אחד בצוות שנולד לפני ששת הימים, ובכל זאת בפירמידת השנאה שמור לחצי מיליון איש שמעבר לקו הירוק מקום מיוחד בשרשרת הנצח.
מבינים? בהפקה הגרנדיוזית השבוע, החבר'ה פגשו חייזרית. לקח להם זמן להבין שהם רק חשבו שאני ממדף הדרמה הקומית ולמעשה שייכת למדע בדיוני. לי לא אכפת, אני אשתדל שיהיה לי דווקא די נעים, הפסקתי להתרגש והתחלתי להשתעשע. אבל החברה הישראלית היא חברה חייזרית: החרדים הם חייזרים, הערבים הם חייזרים, המתנחלים הם חייזרים, הבאר־שבעים הם חייזרים, הקריית־שמונאים הם חייזרים, במטוס שמעלה ארצה אברכים ונוער ציוני שעולה לארץ ללא ההורים - אין בני אדם, יש חייזרים. למעשה, כל מי שאינו שמאלני גוש־דני יתויג במהדורה המרכזית - אם זה בטון או במבט או רק בעזרת פרשן אורח - כחייזר. הרשו לי בנקודה זו לצטט מהטוויטר של פניה עוז זלצברגר, שתרמה את מענק הקורונה שלה: "אני לא מכירה אישית משפחות נזקקות משתי קבוצות העוני הגדולות בישראל, חרדים וערבים. עצוב, אבל זה המצב וכעת לא הזמן לתיקון סוציולוגי".
פניה העבירה את הכסף למחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, שבוודאי תדע למי לחלק את הממון. הכל נשאר במשפחה.
בדרך הביתה מיום הצילום, חשבתי על כך שנחשפתי ללוקסוס חייזרי: כדי להיחשב "חייזרית" היה עלי לפתוח את הפה. מבחוץ נראיתי להם בסדר. אבל אם אני עושה שבת אצל אחים או חברים שלי ביישובים דתיים מאוד - אני חייזרית בלי לדבר, רק לפי אורך החצאית או האין־כיסוי־ראש; אם אני בטעות נכנסת עם הרכב למאה שערים - אני חייזר שמרגיש רע מאוד עם עצמו וצריך להפעיל ווייז כדי לברוח. אם אין לי סוללה כדי לנווט ונקלעתי ליום זעם ביפו ד' - ייתכן שחייזריותי תעלה לי בחיי.
את המונח "חייזר" תבע העיתונאי והמתרגם עמוס גפן, כשחיפש מילה עברית ל־alien, המופיעה בספרי מדע בדיוני. היא לא מופיעה במקורות מדעיים כיוון שאין למעשה שום עדות ליצורים מהחלל החיצון בכדור הארץ. כלומר, חייזר זאת תופעה שקיימת רק בעיני המתבונן. אנחנו מחליטים מי שונה ומי מוזר בעינינו. האם יש עוד פלנטה ביקום שיש עליה יצורים חיים שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין? את זה אי אפשר לשלול. אבל אסור לשלול דעות ומופעים ורגשות של בני אדם. אסור לכנות את המפגינים בבלפור חייזרים, הם לא כאלה. וגם לא בנו של רה"מ.
