כשבני לא רוצה ללכת לבית הספר | ישראל היום

כשבני לא רוצה ללכת לבית הספר

"לא רוצה ללכת לבית הספר". מי מאיתנו כהורים לא שמע את המשפט הזה? מי מאיתנו לא ניסה באותו בוקר להבין למה, מה לא טוב לילד בביה"ס? החברים? המורים? המנהל? ובעצם, מה אומר בני גנץ כשהוא משתמש בדימוי הזה? 

הגיע הזמן להיישיר מבט: כחול לבן בכלל ובני גנץ בפרט מאותתים על רצונם לפרק את הממשלה. הכי קל להגיד שנתניהו הוא זה שדוחף לבחירות, ולהפיל הכל על הליכוד. אבל איזה סימן של רצון גדול להמשיך הלאה בדרך המשותפת מראים אנשי כחול לבן? אפילו בזה הם רוצים שנתניהו והליכוד יעשו עבורם את העבודה. 

שום אמירה אידיאולוגית עקרונית לא שמענו מהם לפני כינון הממשלה, ושום עמדה ברורה לא נשמעה מכיוונם מאז שהם בממשלה - חוץ מכמה הטפות מוסר שנועדו לקושש כמה לייקים ברשתות החברתיות. הנה - גנץ, אשכנזי, ניסנקורן. יש לכם ממשלה ואתם חלק מרכזי בה. מה אתם מובילים? לאן אתם חותרים? 

דומה שכל משקלכם מושקע בקרב הגנה על מערכת המשפט, ואתם מתגאים בתפקיד שאתם ממלאים כמעין חומה בצורה שתגן על הפרקליטות ובג"ץ מהאספסוף המתלהם. אבל אי אפשר כל הזמן להגיד לבייס שלכם "הנה, מזל שאנחנו פה לבלום את הצ'חצ'חים מהליכוד". איזה הבדל בין ימיהם של שקד ואוחנה במשרד המשפטים, שבו הובילו קו אידיאולוגי ברור ומנומק - שהפחיד מאוד את אצולת הגלימה בישראל - לעומת ניסנקורן, שאת השקפתו המשפטית אפשר לסכם במוטו: "במקום לייצג את האינטרסים של הציבור מול מערכת המשפט, נגן על הפריבילגיות של המערכת מול נבחרי הציבור". 

אבל אתם, גנץ ואשכנזי. מה קורה איתכם? בני גנץ, שהוצגת בהתרגשות כיורש ליצחק רבין אצל פרשני שמאל שהתקשו להתאפק, מה החזון שלך ולאן אתה חותר כראש ממשלה חליפי ושר ביטחון? גבי אשכנזי - כרוכה אחריך בשמאל חבורת גרופיות שנמסות משפת ה"דוגרי" שלך במפגשים עם בוחרים. הנה, קיבלת. אתה שר חוץ. מה החזון שלך? איפה אתה עומד בשאלות מדיניות וביחס למיצובה של ישראל במרחב הבינלאומי בכלל, והמזרח־תיכוני בפרט?

בזמן שכחול לבן שותקים בסוגיות עקרוניות, וגם לא מי יודע מה מתבלטים לטובה בטיפול בקורונה, עולה הרושם כי כל רצונם הוא לחכך ידיים בהנאה ולהמתין בצד, בתקווה שגל ב' של הקורונה יסתמן כ"מחדל" (מה שבסוף כנראה לא כל כך קורה), ואז האחריות תרבוץ על כתפי נתניהו בלבד. בינתיים הם הצליחו לעשות את הלא ייאמן: לעורר געגוע עז לממשלת המעבר, ולחזק את התחושה שכשנתניהו שר סולו, הקונצרט מוצלח יותר. 

אז בני גנץ לא רוצה ללכת לבית הספר בבוקר. הוא לא מוצא את עצמו בממשלה. עוד איתות ברור, אולי הכי ברור, לסוף דרכה של הממשלה. אל תאשימו אותי אם זה מתחיל להיראות כאילו גנץ מייחל לבחירות כדי שיוכל לפרוש בשקט, ובתסריט כזה נראה את גבי אשכנזי ממציא את עצמו מחדש, אולי אפילו כמספר 2 של יאיר לפיד. גם הוא רוצה בחירות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר