מגיפת הקורונה מציבה לכולנו מבחן חברתי של סולידריות, משום שאנו נדרשים למגבלות על חיינו - מגבלות שיש להן מחיר אישי, כלכלי ופסיכולוגי - כדי להגן על חלק מאוכלוסיית המדינה, זו שבסיכון לחלות במחלה מסכנת חיים.
המדינה שלנו הוקמה על יסודות של עזרה הדדית וסולידריות, וכשחוזרים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המבטיח זכות בריאות לכל אזרח במדינה, מוצאים בו ערכים של צדק, שוויון ועזרה הדדית. עקרון הסולידריות, ההתגייסות למען טובת האחר, הוא כוח מניע חזק שבעזרתו נוכל לשלוט בחיי השגרה שלנו ולמגר את מחלת הקורונה.
מערכת בריאות חזקה היא יסוד של חברה יציבה, ולכן על הציבור בישראל להתעקש בשגרה, ובוודאי בחירום, על הקצאת משאבים ריאליים למערכת הבריאות. זוהי האחריות של כולנו כחברה וכמדינה. מגיפות החורף, תמותה מזיהומים, מחלות כרוניות והזדקנות האוכלוסייה הן "איומים" ארוכי שנים שהגיע הזמן לטפל בהם כראוי. מגיפת הקורונה רק שמה זרקור על דחיפות התקצוב הריאלי של המערכת.
הביטוי "חיים לצד הקורונה" הוא מהמאתגרים בניהול ובקבלת החלטות בסביבה של אי ודאות. בתחילת מצב החירום נוצר באופן טבעי ריכוז מאמצים עילאי כדי להילחם, התגייסות של כולם, תחושת ערך עצמי גבוה, וסיפוק מהול בהקלה כשנדמה היה שהניצחון באופק. עם הזמן, ורכישת ההבנה שהמחלה כאן כדי להישאר עוד חודשים רבים, ושהאתגרים סביבה רק גדלים, נוצר צורך לחשוב מחדש ולהגדיר תוכניות ברורות לגבי כלל תחומי החיים - חינוך, תחבורה, עסקים, תרבות ופנאי, וכמובן בריאות.
בחודשים האחרונים גדל גירעון בתי החולים הציבוריים מכיוון שהם הפסיקו לבצע ניתוחים ופעילות במרפאות - גם כי מטופלים הפסיקו לפנות, וגם בגלל הנחיה להתכונן למונשמי קורונה רבים. התקציב הזה דרוש למערכת, לנוכח צורכי החורף שיגיעו, בין שאלה מיטות ומכשור רפואי ובין שאלה צוותים לתגבור.
האחריות נוגעת גם לעתיד שאחרי הקורונה. המגיפה מספקת לנו אפשרות לבחון את הצרכים החשובים למערכת. למשל, צריך לתת את הדעת על חדשנות, לתכנן את רפואת העתיד ולחזק את מעמדה של ישראל בחזית המחקר הרפואי ושירותי הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. חייבים לדאוג לאוכלוסיית העתיד המבוגרת של המחר.
יש להשקיע את מלוא המאמצים כדי לספק את כל שירותי הרפואה הניתנים בשגרה תחת הנחיות ריחוק חברתי, מיגון והפרדה מוגדרת בין מחלקות הקורונה לשאר המחלקות. חשוב שהציבור יידע שממשיכים לקבל לידות, להפעיל מרפאות ולבצע ניתוחים ובדיקות חשובות, ושאסור לו לוותר על שירותי בריאות כי המחיר עלול להיות גבוה.
נושא משמעותי זה מתחבר לפרסום שיצא לאחרונה בעיתון נחשב של איגוד הקרדיולוגים האמריקני, "Circulation". סקר בקרב 60 יחידות ניתוחי לב ב־19 מדינות מארבע יבשות הראה שמספר ניתוחי הלב שאינם דחופים ירד ב־50% עד 75% בחודש מארס. מידע ממערכות בריאות שבהן באופן שגרתי יש המתנה לניתוח לב, מראה עלייה בתמותת חולים הממתינים, וייתכן שזה המחיר שייגבה בחודשי הקורונה עקב הביטולים של ניתוחי לב באותן יחידות שהשתתפו בסקר.
זה הזמן שלנו לגלות אחריות כלפי עצמנו וכלפי הסובבים, החל בשמירת כללי הריחוק החברתי ועטיית מסיכות, דרך קריאה למטופלים להגיע למעקב וטיפולים חשובים, ועד אישור תקציבים קריטיים לבתי החולים בפרט ולמערכת הבריאות בכלל.
ד"ר ענת אנגל היא מנהלת המרכז הרפואי וולפסון
