הפרסום ב"ישראל היום" על תוכנית ההתנתקות מהחברה הישראלית, שמכין לנו, לכאורה סגן שר הפנים גדי יברקן, הוא פופוליזם זול, זריית חול בעיניים, תוכנית נטולת היתכנות ממשית, ובעיקר - כזו המבדלת ומרחיקה את הקהילה מכלל ישראל.
עם זאת, אסור לאיש מאיתנו להתרגש מהצעתו של יברקן. מי שלא מסוגל להדיח מנכ"ל במשרדו, שהתבטא באופן גזעני לכאורה כלפי בני קהילה שלמה, באומרו "נראה לך שאתיופים ילכו לשחק במגרש עם יהודים", לא מסוגל לבנות שום יישוב על טהרת האתיופים, ואפילו לא בקתה זעירה במדבר.
הצעתו של סגן השר יברקן מחדדת את אחת התופעות העצובות בממשלת ישראל הנוכחית - הקמת מוסדות ושלטון נפרדים אך ורק ליוצאי אתיופיה.
אם נסתכל על המינויים האחרונים ניווכח לדעת שממשלת ישראל מבצעת התנתקות חברתית, הלכה למעשה, כלפי קהילה שלמה ממדורת השבט הישראלית ומייסדת סוג של אוטונומיה וגטו על טהרת האתיופים בישראל.
שר החוץ גבי אשכנזי עתיד להכריע בחודשים הקרובים את זהותו של שגריר ישראל באתיופיה. לכאורה, עוד תפקיד דיפלומטי משמעותי.
עכשיו מחפשים אתיופי שימלא את המשרה הנחשקת הזו. טוב, עדיף שיהיה לא רק אתיופי אלא גם איש מחנה כחול לבן, עסקן פוליטי בכל רמ"ח איבריו ועדיפות לעריק ליכוד לכחול לבן.
בשעה טובה ומוצלחת הם כנראה מצאו. אללי אדמסו עתיד להתמנות לשגריר ישראל באתיופיה. חיפשו אתיופי לתפקיד באתיופיה ומצאו! המינוי הצפוי של אדמסו מעיד על הלך הרוח של המדינה לתקוע כל אתיופי כממונה על אתיופים פה ושם. ייתכן שאדמסו מתאים להיות שגריר ישראל בארה"ב, בפולין, בגרמניה, בדרום אפריקה ועוד - אלמלא הטענה המוזרה למינוי כשגריר ישראל באתיופיה נעוצה בכך שהאיש יודע לקרוא וכתוב אמהרית. פרפקט, נכון?
כאמור, ממשלת ישראל מינתה ממונה על שילוב יוצאי אתיופיה בדרגת סגן שר במשרד לביטחון הפנים. בטרם הצלחנו לעכל את המינוי המרגש של ממונה עלינו בדרגת סגן שר, תכף ומייד החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להעניק לקהילה עוד מתנת חינם בדמותו של עסקן פוליטי אחר, כיועצו של ראש הממשלה לענייני יוצאי אתיופיה, כמובן - אברהם נגוסה.
אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות עם כל הטוב הזה שממשלת ישראל הנוכחית מרעיפה עלינו במפתיע. עכשיו סגן השר הממונה עלינו מבקש לבצע התנתקות ממדורת השבט ולשגר אותנו למדבר ההתבדלות.
בתקופה האחרונה השתרשה תופעה למנות יועצים מקרב הקהילה ליוצאי אתיופיה. המינויים מסוג זה מבורכים, אבל הם גם מסוכנים לקהילה.
תפקידים "נישתיים", כמו יישובים נישתיים, הם דברים שאבד עליהם הכלח בישראל. בעיניי, המינויים הנישתיים מסוכנים יותר מאשר אי־מינוי אתיופי לתפקיד כלשהו. שורת המינויים הללו מעידה על דבר אחד - אתיופים יטפלו באתיופים, וכל שאר המשרדים יטפלו בישראלים הלא אתיופים. המינויים האלה הם מפלט של כל משרדי הממשלה שמבקשים לומר לנו בריש גלי: כיוצאי אתיופיה, אם יש לכם בעיות עם הממסד, לכו לממונה עליכם מטעם הממשלה.
אם אתיופי יתלונן על הדרה חברתית או על גזענות, ישגרו אותו לממונה מטעם הממשלה על האתיופים. בקיצור, יש לנו מתאם פעולות הממשלה לאתיופים. בני הקהילה מתקשים לבקר את המינויים האלה. מצד אחד, לראשונה אחרי ארבעה עשורים יש לקהילה בכירים בשירות המדינה והפוליטיקה, אך מנגד, באמצעות המינויים הבזויים האלה הממשלה מרחיקה אותנו מלהיות חלק מהנרטיב הישראלי.
אל תגבילו את יוצאי אתיופיה לתפקידים הקשורים אך ורק ליוצאי אתיופיה. אנחנו ישראלים בדיוק כמוכם, והנישתיות שאתם מלבישים עלינו גורמת יותר נזק מאשר תועלת לתהליך ההתערות שלנו בחברה. מרוב יועצים אתיופים לאתיופים לא יישאר, כך אני חושש, למי כבר לייעץ או להיות ממונה. אני מבקש לנחש - הצעתו הבאה של סגן השר תהיה להקים לקהילה האתיופית אוטונומיה על טהרת הקהילה באזור מדבר יהודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו