מריאן בישראל

אולי זה החינוך הפריזאי שלי, אבל לא הטריד אותי במיוחד צילום של בחורה בחזה חשוף בתמונות המחאה מול מעון ראש הממשלה. היא בעצם מנסה להידמות לדמות איקונית מהציור המפורסם של האמן הצרפתי אז'ן דלקרואה (Eugène Delacroix), ששמו "החירות מובילה את העם".

מה מצויר שם, בעצם? אחרי כישלון המהפכה הצרפתית, זו שהחלה בנפילת הבסטיליה ב־1789, ולאחר קריסתה של האימפריה הצרפתית של נפוליאון ב־1814, הוקם בצרפת משטר ה"רסטורציה" - החידוש. כשמו כן הוא; ניסיון לחדש את העבר, כלומר את המשטר המלוכני - אם כי בהתאמות מתבקשות. המלך מאפשר, בתנאים מגבילים כמובן, קיום של פרלמנט או של חופש ביטוי מסוים. אבל בסופו של דבר הוא הפוסק, והריבונות בידיו. ב־1830 התקומם העם בפריז נגד המלך, שארל ה־10. שלוש יממות המהפכה - 27, 28, 29 ביולי - נקראות "שלוש המהוללות", שקצת לאחריהן המליכו האליטות מלך חדש, לואי־פיליפ. "מונרכיית יולי" תחזיק מעמד עד 1848, אבל זה כבר סיפור אחר. 

והציור? זהו תיאור של "שלוש המהוללות" ובו רואים את החירות כאמא יפה, מזינה את בניה (זו הסיבה לחזה החשוף), ולוחמת המובילה את העם המורכב מכל שכבות האוכלוסייה. דמות החירות הפכה עם הזמן ל"מריאן", האלגוריה של הרפובליקה הצרפתית. היא נמצאת בכל מקום - ממסמכים רשמיים של הרפובליקה ועד לבתי העירייה בכל צרפת. היא זוכה לכבוד כה רב, שדוגמניות ושחקניות חולמות להפוך למודל של פסלי מריאן - ואין סיבה לחשוש מתיאורה כאובייקט לפולחן. 

לכן רעיון ה"יבוא" של דמותה המהפכנית של מריאן חשופת החזה לא הפריע לי כל כך. להפך, דווקא חשבתי שזה יכול להיות רעיון מעניין. אבל עם כמה סייגים, שאולי כדאי למהפכני קיץ 2020 לדעת. 

ראשית, בכל מהפכותיו החוזרות ונשנות, כולל זו של 1830, העם הצרפתי רצה ותבע יותר אחריות עצמית ופחות הישענות על דמות אבהית. יותר ריבונות העם, ופחות "שומרי סף". בישראל, לעומת זאת, רוצים יותר התערבות של הממשלה, פחות אחריות עצמית ("שהממשלה תתחיל לתת פתרונות") ויותר הישענות על "שומרי סף" לא נבחרים. 

ובכלל, אי אפשר לתמוך במערכת המשפטית בישראל ולעשות זאת בשם המהפכנים הצרפתים. המסרים הפוכים. כל עניינה של המהפכה הצרפתית היה דחייה מוחלטת של כל סמכות לא נבחרת. הרקע למהפכת 1789 היה הזעם העממי על הפרלמנטים, מעין בתי דין שבהם חרצה האצולה גורלות ככל העולה על רוחה. 

ולבסוף, מדינת ישראל היא מדינה הרבה יותר שמרנית מצרפת. בצרפת לא נבהלים מחזה חשוף, כמו שיודע כל מי שביקר בעבר בחוף ים שם (היום זה שונה, אבל מסיבות בריאותיות). בחוגים של הסטודנטית הישראלית ובהרכב החברתי של המפגינים זה אולי תופס; אבל לישראלים באופן כללי - ועוד בצמוד לסמל לאומי - זה לא יכול להיתפס אלא כהתרסה.

נוסיף על זה שלט Free Palestine, והנה לכם מסר של ניתוק; מפגינים מביימים שחזור מצולם של סמל לאומי של מדינה אחרת, צועקים "מנותקים" - אבל עושים כל מאמץ כדי להיראות מנותקים בעצמם.

נסים סלמה הוא מייסד "הלל", הפורום הליכודי לריבונות העם